במסגרת הסכמי אוסלו העבירה ישראל את האחריות על רישום המקרקעין בשטחי A וB באיו"ש לידי הרשות הפלסטינית. בשטחיC נשארה האחריות בידי ישראל, והקרקעות מנוהלות על-ידי המנהל האזרחי באיו"ש. ניהול המקרקעין מפוצל כך:

• קרקעות מדינה, סקר, נטושות – באחריות קצין מטה (קמ"ט) אפוטרופוס (המכונה גם "הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש" - יוסי סגל) והכפופים לו – עובדי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) במנהל האזרחי.
• קרקעות פרטיות – באחריות קצין מטה (קמ"ט) מקרקעין ומשפטים (תומר כרמי) והכפופים לו - עובדי משרד המשפטים במנהל האזרחי.

תחומי אחריות של קמ"ט מקרקעין:

אחריות על משרדי מס הרכוש הישראליים באזור יהודה ושומרון

• טיפול בהליכי הרשאות המתנהלים לגבי קרקעות
• ייעוץ בנושאי מקרקעין ופיתוח תכניות לכלל האוכלוסייה
• רישום והסדרת בעלות על קרקעות
• פעילויות המשרד מתבצעות באמצעות שבע לשכות המקרקעין המצויות במנהלות התיאום והקישור המקומיות (מת"ק) הנותנות שירות לאוכלוסיה הפלסטינית, ובעזרת שתי לשכות נוספות הממוקמות במעלה אדומים ובאריאל הנותנות שירות לאוכלוסיה הישראלית. 

למי מגיעים כדי לרשום עסקה?

פלסטיני הרוצה לרשום קרקע בשטח C  מגיע ללשכת הטאבו במת"ק האזורי (שכם, ג'נין, טולכרם, רמאללה, בית לחם, יריחו, חברון) מהצד הפלסטיני (בחלק מהמקרים – משטחA).

ישראלי הרוצה לרשום קרקע מגיע למנהל האזרחי לפקיד הרישום הישראלי (בבית אל, אריאל, מעלה אדומים, עציון).

במנהל האזרחי עובדים חיילים, אזרחים ישראלים ופלסטינים. הפלסטינים עובדים במספר יחידות, שהרגישות בהן הן אלו העוסקות בניהול המקרקעין (רישום מקרקעין והממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש).[2]

למעשה, הטיפול בעסקאות מקרקעין בין פלסטינים בשטחיC כמעט ואינו מטופל על ידי עובדים ישראלים, כמו שיפורט להלן, כך שהפיקוח על מניעת זיופים, הונאות וגניבת קרקעות נמוך ביותר. יתרה מזאת, כפי התריע מבקר המדינה בדו"ח שפורסם באוגוסט 2020,[3] מערכת רישום המקרקעין אינה ממוחשבת, ולקמ"ט מקרקעין אין כלי בקרה אפקטיביים לוודא שהעבודה נעשית בצורה נאותה ומדוייקת.

המבקר מצא גם חוסרים ברישום, המעידים לדבריו על כך שרישום המקרקעין על ידי העובדים הפלסטינים נעשה בצורה לא מלאה ולא לפי הנהלים.

האמון הרב שנותנת המערכת בעובדים הפלסטינים, שחיים תחת מרותה של הרשות הפלסטינית, בעוד הם עובדים עבור השלטון הישראלי בסוגיה כל-כך רגישה מבחינה לאומית, מדינית, ביטחונית והתיישבותית, הינו דבר בלתי נתפס, בהתחשב בבקרה המינימלית שמבצעים העובדים הישראלים על הטיפול הפלסטיני בעסקאות ובניהול המקרקעין.

כך למשל, מת"ק רמאללה מרוחק כ-500 מ' ממתחם המנהל האזרחי בבית-אל. העובדים הפלסטינים במת"ק נמצאים במתחם סגור שיש אליו כניסה מהעיר רמאללה (שטחA) רק לפלסטינים. גם עובדי המנהל האזרחי הישראלים אינם נכנסים למתחם הסגור. בכניסה למתחם אין בידוק באמצעות תעודה מזהה או מגנומטר, ולמעשה כל פלסטיני יכול להיכנס למתחם כאשר חייל מביט בו דרך חלון משוריין קטן.

העברה פיזית של תיקי מסמכים של עסקאות מקרקעין בין משרדי המנהל למשרדי המת"ק נעשית על ידי עובד המנהל שמגיע למשרדי המת"ק ומעביר את התיקים דרך חלון בקיר, אך אינו נכנס למתחם המשרדים או לארכיון בשל הסיכון הביטחוני. יוצא, שכל התיקים שמוחזקים במת"ק רמאללה לטובת טיפול בהליכי רישום או בארכיון, אינם מפוקחים כלל על ידי ישראלים, ואין שום דרך לדעת אם מישהו "נגע" בהם, כמו שהתריע מבקר המדינה.

 

החלון המשוריין דרכו מציץ חייל בפלסטינים הנכנסים למשרדי המת"ק:

 תיקי עסקאות המקרקעין מאוחסנים במשרדי המת"ק ברמאללה אליהם לא נכנסים הישראלים:

הארכיון במתחם הסגור לישראלים במת"ק רמאללה בו מאוחסנים כל התיקים שהטיפול בהם הסתיים – מדובר בקראוון דליק, שעלול להישרף ואיתו כל תיקי המסמכים של רישום המקרקעין, שאין להם גיבוי דיגיטלי בשום מקום:

למידע נוסף על הליך רישום המקרקעין במנהל האזרחי ר' נספח ב.

 

המאבק של הרשות הפלסטינית במכירת קרקעות ליהודים

מבוא

חלק מהמערכה שהרשות הפלסטינית מנהלת על מנת לקדם את השליטה שלה על שטחיC ביהודה ושומרון בדרך להקמת המדינה הפלסטינית, היא מניעת מכירה של קרקעות מפלסטינים ליהודים.

החוק הפלסטיני הנסמך על החוק הירדני, קובע עונש מאסר עולם עם עבודות פרך לפלסטיני שימכור קרקע לישראלים. בעבר העונש היה גזר דין מוות, אך לאור ביקורת בינלאומית, נמנע יו"ר הרש"פ אבו מאזן מאישור גזר דין מוות בשנים האחרונות והחוק שונה בשנת 2014. הימנעות זו לא תמנע מסוחרי הקרקעות עינויים בחקירות, מאסר ממושך בתנאים משפילים, פגיעה בבני המשפחה עד כדי נידוי חברתי, ולעיתים העצורים ישוחררו, כדי שיהיה אפשר להביא למותם בדרכים לא טבעיות.

החוק הפלסטיני המשית מאסר עולם ועבודות פרך על מוכר קרקעות ל'מדינה עוינת או מי מאזרחיה'

על מנת לאכוף חוק זה, מספר גופים פלסטיניים עוסקים בסיכול והבאה לדין של מוכרי קרקעות.

במנגנון 'המודיעין הכללי הפלסטיני' (מודכ"ל) ישנה יחידה מיוחדת למאבק בסוחרי הקרקעות[4] ובמנגנון 'הביטחון המסכל הפלסטיני' (במ"ס) היחידות האזוריות הן המופקדות על מניעת מכירת הקרקעות.

מפקדי המחוזות של הבמ"ס משתפים במסגרת זו פעולה עם הועדות האזוריות למאבק בגדר וההתנחלויות שהוקמו ע"י המשרד למאבק בגדר וההתנחלויות.

בראש המשרד למאבק בגדר וההתנחלויות עומד כיום ווליד עסאף, שגם הוא עוסק במניעת רכישת אדמות על ידי יהודים, אולם נראה כי אין לו סמכויות לחקור או לעצור פלסטינים.

גורלם של פלסטינים שנתפסים על ידי המנגנונים הפלסטינים ונחשדים בקשר למכירת קרקעות ליהודים הינו רע ומר.

פלסטיני הנחשד בקידום רישום או עסקת מקרקעין שנועדה להעביר קרקע לידיים יהודיות, מוזמן לחקירה, ואם הוא "נתפס על חם" הוא מעונה בעינויים נוראיים, נכלא ואף לעיתים מסיים את חייו בכלא כבוגד. במספר לא מבוטל של מקרים, פלסטינים שעסקו במכירת קרקעות ליהודים או בזיוף מכירת קרקעות ליהודים סיימו את חייהם באופן לא טבעי. מקרים כגון רצח לאור יום או בחשכת לילה, "תאונות עבודה", התאבדויות בנסיבות לא סבירות וסיבוכים רפואיים הינם מקרים שכיחים של מוות לא טבעי בהקשר זה. חלק מאירועים אלו מתרחשים בין כותלי הכלא הפלסטיני, חלק בשטחי הרש"פ וחלקם אף בשטח מדינת ישראל, כפי שנראה באמצעות דוגמאות שונות גם בפרק זה וגם בפרק הבא.

שתי דמויות מרכזיות אנו מוצאים במאבק של הרשות הפלסטינית נגד מוכרי קרקעות, ודרכם נוכל להתוודע אל הפעילות הסיכולית של הרשות הפלסטינית. הראשון הוא בתחום הביטחוני – עבד אל חכים ואדי, והשני בתחום המשפטי – עו"ד חוסאם יונס.

 

עבד אל חכים ואדי

ואדי הוא קצין פלסטיני בדרגת אל"מ המשמש כאחראי בביטחון המסכל על מניעת מכירת קרקעות מפלסטינים ליהודים. מעדויות שונות עולה כי מדובר באדם אכזר וחסר מעצורים. בעבר שימש ואדי ראש צוות החקירה בשירות המודיעין הצבאי במחוז שכם, ולאחר מכן מנהל הביטחון הצבאי והלוחמה בריגול ברמאללה. הוא הקים במודיעין המסכל מחלקה מיוחדת לאיתור עסקאות ומוכרי קרקעות והבאתם לחקירה, לרוב בעינויים.[5]

לואדי היו או עדיין ישנם קשרים עם ארגוני שמאל רדיקלי בישראל. הוא השתתף בפגישה עם זכריה סדא מארגון "שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם"[6], והוא היה בקשר עם עזרא נאווי, מארגון תאעיוש. במסגרת פעילות של הסגרת מוכרי קרקעות לרשות הפלסטינית שנאווי היה שותף לה [7], הוא מספר, בהקלטות שמצויות בידינו, על היכרותו עם ואדי:

נאווי: בנקודה הזאת נורא חשוב לי. אני פגשתי אחד אתה מבין שיש לו דרגה גבוהה ב... ב... מוח'בראת הפלסטיני

נאסר: איפה?

נאווי: ברמאללה, שמו עבד אלרחים...

נאווי מזכיר את עבד כדמות שאפשר לפנות אליה על מנת למסור מידע על מוכרי קרקעות פלסטיניים ואף טורח לציין, ש"הבטחתי לו, הבטחתי לו שאשאיר אותו בתמונה.. אני מכיר את אח שלו, אחיו ראש מועצת הכפר קוצרא, שמו אבו בלאל. קוצרא בנפת שכם."

הרשות הפלסטינית מגיעה איפוא למידע על סוחרי קרקעות גם באמצעות איסוף מידע מישראלים המשתפים איתה פעולה, ומעבירים לה שמות של סוחרים פלסטינים.

זכריה סדא מארגון "שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם" (שני משמאל) ועבד אל חכים (יושב ראשון מימין) בפגישה משותפת בכפר קוסרא.

 

 עו"ד חוסאם יונס

עורך דין חוסאם יונס, תושב העיר עראבה שבגליל, שמשרדו שוכן ברחוב סולטאן סולימאן בירושלים, עובד עם הרשות הפלסטינית במסגרת מאבקה כנגד סוחרי קרקעות פלסטיניים.

עו"ד יונס מטפל בעשרות תיקים בנושאי קרקעות בכל שנה[8] וקיבל נכון לשנת 2014 תשלום חודשי של25,000 ₪ מהרשות הפלסטינית עבור הטיפול בתיקים של הרשות. הוא הצהיר שהוא מונע מתוך האמונה שמכירת קרקעות ליהודים פוגעת במימוש רעיון שתי המדינות לשתי העמים בו הוא מאמין.

הצהרתו של יונס על השקפת עולמו, במסגרת חקירת משטרה בעניין זיוף עסקאות נדל"ן, 2014

 

הקשר בין יונס לרשות הפלסטינית כפי שהצהיר בחקירת משטרה, 2014

 

זיופים נפקדים עינויים וחיסולים

כחלק מהפעילות של הרשות הפלסטינית כנגד מכירת קרקעות ליהודים, יונס מעורב בתיקי קרקעות מסוגים שונים. [9]לדוגמה:

ת"א 13-11-29754 – יונס הגיש תביעת בעלות לבית המשפט המחוזי בירושלים בשם שלושה פלסטינים על קרקעות הנמצאות בשטח היישוב מצפה כרמים. בשנת 2018 בית המשפט פסק כי יש להסדיר את קרקעות היישוב.[10] עו"ד יונס ערער לבג"ץ (בג"ץ 953/11) ובאוגוסט 2020 פסק בג"ץ כי יש לפנות את היישוב.[11]

בג"ץ 953/11 – יונס ייצג את ד' בתביעה לבג"ץ לדרישת בעלות על קרקעות ביישוב כוכב השחר.[12]

ת"א (ירושלים) 59272-08-20 - תביעה בנוגע לחלקה 177 בגוש 6 שנמצאת בתחומי היישוב עופרה.[13]

בג"ץ 7780/15 – יונס הגיש תביעה לבג"ץ בשם ראש מועצת הכפר לובן וראש מועצת הכפר סינג'ל נגד העבודות לסלילת כביש גישה ליישוב גבעת הרואה, שכן הוא עובר אל אדמות פרטיות.[14]

הטיפול של יונס בתיקי קרקעות פועל בלפחות שני צירים מרכזיים:             

הראשון, הוא עבודה מול הרשות הפלסטינית ונציגי השלטון המקומי הפלסטיני כדי להשיג את רשימת בעלי הקרקעות. לאחר מכן הם מאתרים דרך השגרירות הירדנית את הנפקדים – בעלי הקרקעות או היורשים שלהם, ומחתימים אותם על ייפוי כוח כדי להגיש בשמם עתירה לבג"ץ נגד ההתיישבות במקום כבעלי הקרקעות. כך היה לדוגמה, בשנת 2013 כשהגיש תביעת בעלות על האדמות של היישוב עמונה בשיתוף פעולה עם ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין'.[15]

השני, הוא שיתוף פעולה עם הביטחון המסכל והרשות הפלסטינית המעבירים אליו פלסטינים החשודים במכירת קרקעות לאחר שעברו חקירות ולעיתים גם עינויים, כדי שיחתמו אצלו על ייפוי כוח להליך משפטי שמטרתו להוכיח שהיה זיוף של המכירה. כך היה לדוגמה, במקרה של אבו יעקוב -עבד אלרחמאן יעקוב ג'ברה תושב הכפר עין יברוד, שבשנת 2013 מכר לערבי חלקת אדמה בשטח היישוב עמונה. זמן מה לאחר המכירה, הוא נעצר ונחקר בעינויים במתקן של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. הוא אולץ לבטל את העיסקה בטענת זיוף וחויב לייפות את עורך דין חוסאם יונס לעסוק בענייניו. עו"ד יונס פנה למשטרה בשמו של ג'ברה וטען לזיוף המכירה. הציות של ג'ברה לרשות הפלסטינית הביאה אמנם לשחרורו, אך לאחר מספר חודשים הוא מת מסיבוכים רפואיים.

ההודעה על מותו של אבו יעקוב.

טענתו של יונס בדבר הזיוף של עסקת המכירה של אבו יעקב, לא הייתה טענתו היחידה. הוא טען לסדרת זיופים בחלקות שונות של מוכרים שונים, והגיש בקשה לחקירה גם ביולי 2014 וגם  בפברואר 2015.

 

הבקשות של חוסאם יונס לפתיחת חקירה בעניינו של אבו יעקוב (ואחרים)

הבקשות של יונס, הפכו להיות חקירת משטרה מסועפת, וכשאנו צוללים לתוך מסמכי החקירה השונים, אנו מגלים כיצד מתנהלת הרשות מול כל הגורמים המעורבים במכירת הקרקעות.

הגורם הראשון שבו טיפלה הרשות, הוא כאמור יעקוב ג'ברה. בשיחה שנמצאת בידינו, הוא מפרט מה עבר עליו בחדרי החקירה של הרשות:

דובר א': למה הלכת לבית משפט ועשית כל מה שעשית, הרי קיבלת את כל מה שמגיע לך?

יעקוב ג'ברה: – וואלה, אני...

דובר א': למה עשית ככה? הרשות עצרה אותך? קרה איתך משהו?

יעקוב ג'ברה: כן, הביטחון המסכל לקח אותי לאחד בכיר בשם ט'אהר צביח, בביטחון המסכל והפשיטו אותי ועינו אותי ואמרו לי שאני צריך ללכת ולבטל הכל.

.....

יעקוב ג'ברה: חוסאם יונס, אבא שלו היה אסיר משוחרר שזוכה [מילה לא ברורה] הוא עובד בתור עורך דין של הרשות, הם אמרו לי ללכת אליו והוא יבצע את התהליכים ויסביר לך מה לעשות.

דובר א': כן

יעקוב ג'ברה: וחתמתי לו על ייפוי כוח בעל כורחי

דובר א': הם אמרו לך ללכת אליו?

יעקוב ג'ברה: כן

דובר א': על מנת שתבטל את מכירת הבית

יעקוב ג'ברה: אחרת אני לא אצא מהכלא, ואני לא טיפוס של בתי כלא.

במקביל לעינויים של אבו יעקוב והכפיה עליו לפנות אל עו"ד יונס, יונס בעצמו שידר עסקים כרגיל, ובעת התשאול במשטרה על הזיוף, טען שאף לקוח לא הגיע אליו אחרי עינויים, למרות שיש שמועות על כך.

באופן זה, הרשות הפלסטינית כופה באלימות את מוכרי הקרקעות להכחיש כי עסקאות המכירה ליהודים נערכו כדין ומרצונם החופשי, להתלונן עליהן כמזויפות ובכך יוצרת הרתעה הן כלפי הפלסטינים המעוניינים למכור והן מסכלת רישום קרקעות שנרכשו כדין במנהל האזרחי, באמצעות תלונות למשטרה ועתירות לבג"ץ.

ההכחשה של יונס שהרשות מענה את מוכרי הקרקעות

פלסטיני נוסף בו כנראה "טיפלה" הרשות הפלסטינית הוא סאטי שריף אחמד עותמאן. סאטי הוא איש הקש, שעליו הצביע עו"ד יונס כמי שהיה שותף לזיוף מכירת הקרקע של אבו יעקוב.

הצבעה על סאטי עותמאן כאיש הקש בעסקה של יעקוב ג'ברה, מתוך תלונתו של עו"ד יונס למשטרה

אבל גורלו של סאטי מלמד על דרך נוספת שבה מנסה הרשות הפלסטינית לפגוע במוכרי הקרקעות, וזאת באמצעות מעקב אחרי הליכי חקירה שמבצעת משטרת ישראל.

כחלק מהניסיון לפענח את זיופי הקרקעות, משטרת ישראל מבצעת תשאולים שונים של המעורבים בעסקאות ובני משפחותיהם. המשטרה מתנהלת באופן כזה שהיא חושפת את שמותיהם של הפלסטינים המעורבים במכירת הקרקעות, לבני משפחותיהם. וכך, הרשות הפלסטינית שעוקבת אחרי התנהלות זו, יודעת להשיג את השמות שנמסרו על ידי המשטרה. אחד מאותם שמות שפורסמו היה של סאטי, שזמן מה לאחר מכן נרצח בתוך מדינת ישראל. חקירת הרצח הסתיימה ללא תוצאות.

הדיווח של עורך דינו של סאטי ליועמ"ש בו התלונן על הירצחו של סאטי בעקבות ההתנהלות מסכנת החיים של חוקרי המשטרה

דמות שלישית היא זו של אחמד אבו חרביש, קצין במודיעין הצבאי הפלסטיני. אבו חרביש נחקר בעינויים בידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בחשד למכירת קרקע ליהודים, והמשטרה זימנה אותו לחקירה במסגרת חקירת זיוף העסקאות הקשורה לתלונותיו של יונס. החקירה נקבעה לנקודת המשטרה שבמת"ק בית אל.

מזכר של המשטרה על תיאום החקירה של אבו חרביש במת"ק בית אל

לחקירה הגיע אבו חרביש מלווה בחוקר הפלסטיני שלו ונציג ביטחון פלסטיני נוסף. אבל, למרות שמדובר בחקירה של גוף מטעם מדינת ישראל ובשטח המדינה, הרי שהפלסטינים לא הסכימו להשאיר את אבו חרביש לבדו בחקירה, ואף פיקחו עליו היטב במהלכה למרות מחאות חוקרי משטרת ישראל. מעדויות החוקרים, אבו חרביש המפוחד היה בקשר עין עם חוקרו שסימן לו מתי לענות לשאלות חוקריו, למרות מאמצי חוקר המשטרה למנוע זאת.

אבו חרביש הוחזר לכלא הפלסטיני ושם סיים את חייו בשנת 2019.

 

הדיווח על הליווי הצמוד של חוקרו של אבו חרביש במהלך חקירתו במת"ק בית אל

מעבר לתמונה הקשה שנחשפת בפנינו על התנהלות אלימה ואכזרית של הרשות הפלסטינית, הרי שעו"ד חוסאם יונס פעל על מנת לחשוף את שמותיהם של סוחרי קרקעות נוספים וזאת באמצעות בקשה לגילוי מסמכים שיאפשרו לו לגלות שמות נוספים של בעלי קרקעות. למותר לציין, כי גילוי זה עשוי לסכן את חייהם, וגם אנשי החקירות לא נחה דעתם שכן הוצאת מסמכים מתוך תיק החקירה עשויה לפגוע בחקירה.

למרות זאת, עו"ד עינב גיא הרמן מפרקליטות המדינה, החליטה לפעול בניגוד לדעת חוקרי המשטרה ולאפשר לעו"ד יונס לקבל את המסמכים שביקש. כך איפוא, נסללה הדרך עבור הרשות הפלסטינית לגלות ולעצור מוכרי קרקעות פלסטיניים נוספים.

 

 היענות הפרקליטות לבקשתו של יונס ולמורת רוחם של חוקרי המשטרה

 העברת מידע מהמנהל האזרחי למנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית

מבוא

באופן רשמי, מכיוון שעל-פי 'הסכמי אוסלו' ניהול המקרקעין בשטחיC נמצא באחריות המנהל האזרחי באופן בלעדי, אין תיאום והעברת מידע מהמנהל האזרחי לגורמים רשמיים ברשות הפלסטינית, בנוגע לעסקאות מקרקעין.

אך ממידע שהגיע לידינו וכן מפרסומים שונים[16], עולים טענות וסיפורים אודות אופן העברת המידע מתוככי המנהל האזרחי למנגנוני הביטחון הפלסטינים.

לדוגמא, ישנן מספר עדויות על כך שמסמכים של עסקאות מקרקעין שנמסרו בלשכות הרישום במת"קים, הוצגו כעבור ימים בודדים בחקירות של מנגנוני הביטחון הפלסטינים, לפלסטינים שמסרו אותם.

עדויות אלו מראות שאין מדובר על שמועות אלא על מידע "קשיח" שעובר בצורה מהירה מהצד הישראלי לפלסטיני.

יתרה מכך, ישנם מקרים בהם פלסטינים שהגיעו למת"ק רמאללה לבצע עסקה, נתפסו עם יציאתם ממנה על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים ונלקחו לחקירה. מקרה כזה אירע בינואר 2019, בעת שפלסטיני ועורך דין ערבי-ישראלי הגיעו לרשום עסקה, וביציאתם מהמת"ק החל לעקוב אחריהם רכב סמוי של אחד ממנגנוני הביטחון הפלסטינים, וכעבור מספר קילומטרים עצר אותם בצומת ביתין. הפלסטיני נעצר ומאז לא נודעו עקבותיו, ועורך הדין הישראלי הצליח להימלט.

העמדה הרשמית של המנהל האזרחי היא כי המידע לא מועבר למנגנונים הפלסטינים וכי נעשית בקרה על העובדים הפלסטינים, אולם ברור כי המידע מוזרם בצורה קבועה ואף מביא למותם של פלסטינים.

להלן נסקור מספר מקרים ואירועים הקשורים בכך, וננסה להצביע על גורמים במנהל המעבירים את המידע.

 

נידאל עטרי - אבו היית'ם ומעצריו ברשות הפלסטינית

עטרי הינו המפקח על עסקאות המקרקעין במנהלת התיאום והקישור (מת"ק) רמאללה, ודרכו עוברות כיום כל עסקאות המקרקעין ביו"ש. בחלק מהשבוע הוא יושב במת"ק רמאללה ובחלק מהשבוע הוא עובד בשלוחות המת"ק ברחבי יו"ש.

עטרי נעצר על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים מספר פעמים בשנת 2017. בפעם הראשונה הוא נחטף במאי 2017 בשעת לילה מפתח ביתו בכפר דיר שרף הסמוך לשכם, והושם במעצר ביריחו בתנאים קשים למשך כ-60 יום. בסוף התקופה הובא לבית משפט ברש"פ, שוחרר ונעצר שוב מיד עם צאתו מבית המשפט. עטרי נעצר על ידי הרש"פ בחשד שהיה מעורב במכירת קרקעות ליהודים ובזיוף עסקאות מקרקעין, כמו שהעיד מנהלו הישיר במנהל האזרחי עוזי גילה בבית המשפט, וכמו שתיאר נידאל עטרי בעצמו.

מעצרו דווח למפקדי המנהל האזרחי, כמו שתיאר מבקר המדינה:[17]

עם זאת, מפקדי המנהל האזרחי לא כינסו את הישיבה המתבקשת כדי לדון במעצר העובד שלהם:

יתרה מזאת, לאחר שסיים את תקופת מעצריו בכלא הרש"פ, הוחזר עטרי לעבודתו, ואף קיבל קידום בכך שהפך להיות מבקר העסקאות של כל יהודה ושומרון, והפך למעשה לשמש 'צוואר בקבוק' לכל עסקת מקרקעין המטופלת על ידי המנהל האזרחי.

החידלון של המנהל האזרחי, או שמא חוסר האכפתיות להגנה על סודיות העסקאות מפני מנגנוני הביטחון הפלסטינים, זועקים לשמים.

ממצאי הביקורת של מבקר המדינה עולה כי בכירים במנהל האזרחי מודעים היטב לזליגת מידע רגיש ביותר מפקידים במנהל האזרחי למנגנוני הביטחון הפלסטיני, השב"כ אף הוא מודע לכך שמדובר בכשל מבני של העסקת פלסטינים הנתונים למרות הרש"פ בתחום רגיש כל-כך, אך צה"ל טוען בתגובה כי לא היו דברים מעולם.

מדובר בתגובה שמנסה לעוות את המציאות, שכן בשל הקשיים שמערימה הרש"פ והאיומים שלה על מוכרי קרקעות פלסטינים, הרי כל עסקה של מכירה בין פלסטיני לישראלי נערכת במספר שלבים. בשלב הראשון נדרש בעל הקרקע להוציא אישור מהמת"ק על הבעלות שלו, וכבר בשלב זה שמו מדווח למנגנוני הביטחון הפלסטינים, זמן רב עוד לפני שהעסקה מבשילה להעברת הקרקע לידיים יהודיות.

גם כיום, ממשיך נידאל עטרי לשמש בתפקידו במנהל האזרחי, ותחת ידיו עוברות כל עסקאות המקרקעין לבדיקה. ממידע שבידינו עולה כי חשבונות הבנק שלו מעוקלים על ידי הרשות הפלסטינית מאז מעצרו בשנת 2017, ונראה שהוא חשוף להמשך ניצול מעמדו במנהל האזרחי ונגישותו למידע רגיש ביותר על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים. ביקור בביתו של עטרי בכפר דיר שרף מעלה כי בשנים האחרונות "שודרג" ביתו של עטרי מבית מגורים סטנדרטי לבניין מרהיב על שטח עצום, שאינו תואם את הכנסתו הבסיסית כפקיד במנהל האזרחי.

 

כך היה נראה ביתו של עטרי בשנת 2010:[18]

וכך נראית האחוזה שלו בשנת 2019, כשבחזית הבית חונים שני רכבי מרצדס מפוארים:

 

עם זאת, למרות הביקורת החריפה שמתח מבקר המדינה על התנהלות המנהל האזרחי בעניינו של עטרי, שום דבר לא השתנה.

בתחילת אוקטובר 2021 נעצר עטרי שוב על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, בשל עניינים הנוגעים לעבודתו כמבקר עסקאות של המנהל האזרחי. הוא נלקח לחקירה בשכם. לאחר מספר ימי חקירה נזקק לאשפוז רפואי ואושפז למשך מספר ימים בבית חולים בשכם. לאחר מכן, הוחזר למעצר בכלא הרש"פ ונכון למועד כתיבת שורות אלו הוא עדיין במעצר בכלא הרש"פ ומצבו אינו ידוע.

למפרע, התברר כי סמוך לפני מעצרו, ביקש עטרי מהממונה עליו, קמ"ט משפטים ומקרקעין במנהל האזרחי, תומר כרמי, לקחת עשרות תיקים של מסמכים מקוריים של עסקאות מקרקעין לביתו, כיוון שלטענתו הוא היה "עמוס בעבודה" ורצה להשלים פערים בעבודה מהבית.

יודגש כי מדובר בתיקים המכילים חומר רגיש ביותר, שבשל שיטות העבודה המיושנות של המנהל האזרחי, החומר הנמצא בהם הינו העותק היחיד, ויתכן שהם מכילים מסמכים בשווי כספי של עשרות מיליוני ש"ח לכל הפחות. המידע המצוי בתיקים אלו כולל את פרטיהם של בעלי קרקעות וסוחרים ומתווכים פלסטינים ויתכן אף ישראלים.

תומר כרמי אישר לעטרי לקחת את התיקים לביתו, ולאחר שהוא הביאם לביתו הוא נעצר. בעת מעצרו, ערכו אנשי המודיעין של הרשות הפלסטינית חיפוש יסודי בביתו של עטרי ולקחו את כל תיקי העסקאות, ומאז גורלם אינו ידוע.

תיקים אלו מכילים ככל הנראה מידע רגיש של עסקאות במקרקעין שזוהו כמיועדות להגיע לידיים ישראליות, ועל כן בחרו במנגנוני הביטחון להחרים את התיקים.

היוודעותם של מנגנוני הביטחון הפלסטינים לפרטי המעורבים בעסקאות, מעמידה אותם בסכנת חיים מיידית, שכן על פי החוק ברש"פ, פלסטיני המעורב במכירת קרקעות ליהודים דינו עונש מוות. לאחר ביקורת בינלאומית החליט לפני מספר שנים יו"ר הרש"פ אבו מאזן לא לאשר עונשי מוות, והעונש כיום הוא מאסר ממושך עם עבודות פרך. עם זאת, כפי שפרסמנו בעבר, פלסטינים רבים המעורבים במכירת קרקעות ליהודים מצאו את מותם בשנים האחרונות בנסיבות לא טבעיות, חלקן אף בתוך תחומי מדינת ישראל. באחד המקרים, חוסל סוחר קרקעות ערבי ישראלי בשם אחמד סלאמה בירי ברחוב ראשי באחת הערים בישראל, וגוף המזוהה עם הפת"ח לקח אחריות על הרצח. במקרים אחרים עוברים הפלסטינים עינויים קשים, כפי שיודגם להלן.

לפי מקורות מידע פלסטינים, אחת הסיבות למעצרו של נידאל עטרי הינו מידע שמסרה פקידת רישום מקרקעין פלסטינית במנהל האזרחי למנגנוני הביטחון הפלסטינים.

פקידת הרישום עבדה במנהלת התיאום והקישור בגוש עציון במשך מספר שנים, ונעצרה על ידי משטרת ישראל ביולי 2021 בחשד לדרישת שוחד בסכום עתק מפלסטיני, בתמורה לרישום עסקה במקרקעין אותה הגיש כדין.

הפלסטיני התלונן למשטרה ורק לאחר שנודע לממונים עליה כי בידי המשטרה ראיות לפלילים, הם הגישו תלונה נוספת למשטרה והיא נעצרה. לאחר מספר ימים במעצר וחקירה בישראל היא שוחררה והושעתה מעבודתה. לאחר מכן, היא נחקרה על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, וכנראה סיפקה מידע לחוקריה הפלסטינים על פרשיות שחיתות נוספות, שהביא למעצרו של עטרי.

עם זאת, להערכתנו יתכן כי מעצרו של עטרי נועד לאפשר לו להעביר (מרצון או מאונס) את תיקי המקרקעין המקוריים ממשרדי המנהל האזרחי לידי הרש"פ כדי לסכל את עשרות העסקאות, והוא מוחזק למעשה על ידי הפלסטינים כדי לנקות את שמו בעיני מעסיקיו הישראלים.

לאור הערכה זו, ביקורתו של מבקר המדינה על החזרתו לעבודה של עטרי לאחר מעצרו הקודם ללא בדיקה מעמיקה על דליפת המידע שנגרמה מכך, וללא נקיטת צעדי מנע להישנות מקרה זה, מקבלת משמעות חדשה.

כפי שהתריעו השב"כ ומבקר המדינה, פקידי רישום המקרקעין הפלסטינים העובדים במנהל האזרחי, שחלקם תושבי אזוריםA וB ביו"ש הנמצאים בשליטת הרש"פ, נתונים לסחיטה על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים בשל עיסוקם במידע רגיש המבוקש על ידי המודיעין הפלסטיני.

 

מעצרו האחרון של נידאל עטרי הינו אירוע חמור במיוחד. מדובר בתפיסת מידע רגיש, שאין לו תחליף בידי הרשויות הישראליות, ומהווה פתח לאיום ממשי על חייהם ושלומם של עשרות פלסטינים וישראלים, כמו גם לסיכול אלים של עשרות עסקאות מקרקעין ולנזק פוטנציאלי של עשרות מיליוני ש"ח לכל הפחות לבעלי הקרקעות ולרוכשים.

הימנעות המנהל האזרחי מתיקון הליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה בחריפות גובלת ברשלנות פושעת, העלולה במקרה זה לגבות מחיר בחיי אדם. הגיע הזמן כי ייעשה תיקון יסודי באופן ניהול רישום המקרקעין ביהודה ושומרון, ויינקטו פעולות מיידיות למניעת זליגת מידע מהמנהל האזרחי למנגנוני הביטחון הפלסטינים.

 

ג'לאל חסין ועינוייו ברשות הפלסטינית, וחיסולו של אחמד סלאמה בג'לג'וליה

ג'לאל חסין, הינו פלסטיני תושב עזון בשומרון, יליד 1967. ג'לאל מכר קרקעות שבבעלותו באזור אלקנה ואלפי מנשה לסוחר קרקעות מג'לג'וליה בשם אחמד סלאמה. לאחר מכן, הסכים לשמש כאיש קש בעסקת מקרקעין באזור אלפי מנשה, עבור אחמד סלאמה.

לצורך כך, הגיע ג'לאל למת"ק אייל יחד עם עו"ד ישראלי וניגש לטפל בעסקה בין המוכרים הפלסטינים לבינו אצל הפקיד הפלסטיני במת"ק – ראאד סוואלחה. הפקיד הפלסטיני לא הסכים לטפל בעסקה כאשר מעורב בה עו"ד ערבי ישראלי – ושלח את ג'לאל לחזור למחרת עם עו"ד פלסטיני. לאחר מספר ימים הוא פגש ערבי בתחנת הדלק ליד ג'לג'וליה, שם סומם ונחטף לחקירה במתקן הביטחון המסכל הפלסטיני בקלקיליה.

בשלב זה החל ג'לאל לעבור תקופה של מספר שנים של חקירות, עינויים, כליאה ותוך כדי עשרות אשפוזים בבתי חולים ברש"פ כתוצאה מהעינויים שעבר.

לאחר מעצרו, נעצרו 11 מעורבים נוספים לתקופות ממושכות - בני משפחתו של ג'לאל, עורך דינו הפלסטיני ואנשים הקשורים לאחמד סלאמה.

לאחר מספר חודשי חקירות ועינויים הוכרח ג'לאל להצטלם לתכנית שהכין הביטחון המסכל על תפיסתו והוקעתו כבוגד בלאום הפלסטיני, ששודרה בטלוויזיה הפלסטינית כדי להרתיע פלסטינים מלמכור קרקעות. הוא הוכרח לומר שזייף את עסקאות הקרקעות שביצע.

לאחר תקופת מעצר נוספת של כשנה וחצי ועינויים נוספים, הוכרח ג'לאל לחתום על מסמכים בהם הוא מעביר את הבעלות על אדמותיו לידי הרשות הפלסטינית. רק לאחר תקופה נוספת שוחרר בערבות לביתו וכעבור יום ברח לישראל.

בישראל ג'לאל חי ברחובות ונמלט על נפשו במשך תקופה ארוכה, ופנה לגורמים ישראלים לבקש סיוע והגנה. לאחר תקופה ארוכה של המלטות, נעלם גל'אל וגורלו אינו ידוע.

תצהירו המלא של ג'לאל על מעצריו ועינוייו מצורפים כנספח ג'.

במקביל, אחמד סלאמה, סוחר הקרקעות מג'לג'וליה, חוסל על ידי שלוחים של מנגנוני הביטחון הפלסטינים בירי ברחוב בג'לג'וליה, ב-8 בדצמבר 2018 בשל מעורבותו במכירת קרקעות פלסטיניות ליהודים.[19] מקורות פלסטינים מסרו לכלי התקשורת כי 'גדודי חללי אל אקצא' של הפת"ח חיסלו אותו.[20] עד היום, משטרת ישראל לא פיענחה את הרצח שבוצע בתוך ישראל, הרוצחים לא נתפסו, ולבני משפחתו של סלאמה נמסר על ידי חוקרי המשטרה כי החקירה הסתיימה כי "מדובר בסכסוך פנימי".

כשלושה שבועות לפני הירצחו של סלאמה, הוא פנה אלינו בבקשת עזרה, כיוון שהבין שיש כוונה של מנגנוני הביטחון הפלסטינים לרצוח אותו. אביו של סלאמה גם הוא נרצח בשנות ה-80' בשל מעורבותו במכירת קרקעות ליהודים. גם שותפו לאותה עסקה נרצח.

 

 

מקרהו של ז'

דוגמא להעברת מידע קשיח מהפקידים במנהל האזרחי לביטחון המסכל הפלסטיני ניתן למצוא במקרה ז', איש עסקים מזרח ירושלמי.

ז' הגיע למת"ק רמאללה כדי לטפל ברישום בעלות על קרקע שבבעלותו באזור ירושלים. הוא הגיש מסמכים לפקיד הרישום ועזב את המקום. למחרת, קיבל טלפון ממספר חסום, ומהעבר השני של הקו היה איש הביטחון המסכל, שהזמין אותו לחקירה באחד ממתקני הביטחון המסכל באזור רמאללה. כשהגיע לחקירה לאחר מספר ימים, הוא נחקר מדוע ניגש למנהל האזרחי לטפל ברישום הבעלות על שמו, והובהר לו שהוא חשוד בכוונה למכור קרקע ליהודים, זאת למרות שהוא כלל אינו נתין של הרשות הפלסטינית. לאחר שז' הכחיש את המיוחס לו, הוצג לו המסמך אותו מסר כמה ימים קודם לפקיד הרישום במת"ק רמאללה.

מדובר במקרה חמור במיוחד, שכן ברור כי מידע אישי וחסוי הועבר מתוך מת"ק רמאללה אל מנגנוני הביטחון הפלסטינים, ולא היתה בידם אפשרות אחרת להגיע אל המידע הרגיש.

כדי להגן על בטחונו האישי של ז', איננו יכולים לפרסם פרטים נוספים, אך בידינו תיעוד בו הוא מגולל את מה שאירע, ואף תצהיר חתום בפני עו"ד על נכונות הדברים. חלקים מעדותו פורסמו בתחקיר שפורסם בערוץ 13 במרץ 2021.[21]

 

 

 

נספחים

נספח א - מבנה ארגוני של המנהל האזרחי[22]

 

 

 

נספח ב - מערכת רישום המקרקעין במנהל האזרחי - איך זה עובד?

---