מחקר אנרכיסטים

תקציר

בשנת 2004 התאגדו מספר פעילים אנרכיסטים מישראל והחלו ליזום יחד עם הועדות העממיות הפלסטיניות (מערכת ארגונית שהוקמה לטובת ייזום ותיאום פעולות מאבק פלסטיניות המוניות נגד צה"ל), הפגנות קבועות נגד בניית 'גדר ההפרדה' לאורך הקו הירוק, בהשתתפות פלסטינים, ישראלים ופעילים מחו"ל. מאוחר יותר אימצו האנרכיסטים את השם 'אנרכיסטים נגד הגדר' (לעיתים הם נקראים 'אנרכיסטים נגד גדרות').

המוקד הראשון של ההפגנות היה בכפר בודרוס, ועם השנים והתקדמות בניית הגדר השתנו מוקדי ההפגנות. אחד המוקדים הבולטים היה הכפר בילעין שבו נערכו הפגנות אלימות בהם נפצעו חיילים רבים, כאשר גם שינוי תוואי הגדר בשל פסיקת בג"ץ לא הביאה לסיום ההפגנות במקום.

בשנים האחרונות פועלים האנרכיסטים בארבעה מוקדים קבועים, כשלכל מוקד ישנו פעיל אחראי, המרכז את גיוס המפגינים הישראלים ואת הקשר בין הישראלים לפלסטינים ולזרים המשתתפים בהפגנות. מידי שבוע מפיצים האנרכיסטים באמצעות הדוא"ל קריאה להגיע להפגנות יום השישי, באמצעות הרשמה מראש אצל רכז הכפר בו רוצים להפגין. 

ארבעת מוקדי ההפגנות כיום אינם קשורים בהכרח לקיומה של גדר הפרדה בסמיכות לכפר (הכפרים נבי צאלח וקדום אינם נמצאים כלל ליד גדר ורבים מתושבי הכפרים עובדים בישראל) ובהתנחלויות.

האנרכיסטים הישראלים תועדו פעמים רבות מובילים את ההפגנות, מתעמתים עם חיילי צה"ל, שוהים בין זורקי אבנים ומעניקים להם סיוע, מגוננים בגופם על פלסטינים ואף מעבירים כספים למארגני ההפגנות מהצד הפלסטיני. במקביל התבטאו פעילים מרכזיים מבין האנרכיסטים כי הם תומכים כיחידים וכארגון בזריקות האבנים על חיילי צה"ל ואף עושים זאת בעצמם לעיתים. כמו כן, הם תומכים בחיסול הציונות והקמת "מדינה פלסטינית דמוקרטית" מן הירדן ועד הים התיכון.

נראה כי בלי נוכחותם של האנרכיסטים, הפגנות אלו המספקות את חומר התעמולה השבועי לקמפיין ה-BDS העולמי, היו דועכות מעצמן או מופסקות על כוחות צה"ל. נוכחותם של ישראלים בין המתפרעים מעמידה את כוחות הבטחון בפני בעיה מבצעית ותקשורתית, אותה מנצלים הישראלים עד תום כדי למנף את המאבק הפלסטיני על התודעה הבינלאומית.

הפגנות אלו, שהם למעשה הפגנות ההופכות מידי שבוע לעימותים אלימים, גבו לאורך השנים את חייהם של עשרות מפגינים פלסטינים והביאו לפציעתם של מאות רבות (לפחות) מהצד האחד, ומהצד השני לפציעתם של חיילי צה"ל רבים, כולל פציעות חמורות שהפכו מספר חיילים לנכים לצמיתות. 

בסיכום המסמך, מובאים מספר דרכי התמודדות שבידי רשויות החוק לפעול בהן כדי לעצור את ההפגנות ולחסוך פגיעה בחיי אדם ובשמה הטוב של מדינת ישראל.

 

מבוא

לפני למעלה ממאה וחמישים שנה הגדיר הפילוסוף הצבאי קרל פון קלאוזביץ את הניצחון במלחמה, כ"מיטוט המורל והרוח של האויב". 

כיום, אין ספק ש"מצב הרוח הלאומי" והמוטיבציה להגן על ערכי המדינה וגבולותיה, מושפעים באופן ישיר מהמידע שמועבר במהירות שיא מזירת התרחשות חדשותית ספציפית אל מסכי הסמארטפונים ומרקעי הטלוויזיות ברחבי המדינה והעולם. על עיצוב התודעה הבינלאומית והלאומית הישראלית מופעלות מניפולציות רבות בזירות רבות כדי למוטט את "המורל והרוח". 

אין ספק כי בשנים האחרונות נוצר סדק במורל ובביטחון העצמי של חיילי צה"ל, בזירה הפלסטינית. 

אירוע הזוכה למיליוני צפיות בכל העולם, בו מפקד פלוגת לוחמים בצה"ל עומד וחוטף סטירות ובעיטות משתי נערות בליבו של כפר פלסטיני, הינה נקודת שבר ביכולת ההרתעה של צה"ל. התמודדות של חיילים חמושים עם אזרחים לא חמושים התוקפים אותם לעיני המצלמות כדי לייצר פרובוקציה וחומר תעמולה, גורמת לחיילים לעמוד חסרי אונים כמעט, בין השאר בשל החשש כי המערכת הצבאית תשפוט אותם לחומרה כדי לטהר את שמו של צה"ל בעיני העולם, כצבא מוסרי ונאור.

סיפורה של עהד תמימי, הנערה הבלונדינית מהכפר נבי צאלח שסטרה והיכתה קצין צה"ל לעיני המצלמה, הציבה באור זרקורי התקשורת באופן פתאומי את המתרחש בכפר נבי צאלח ומוקדים נוספים ביו"ש כבר למעלה מעשור.

זוהי הזדמנות טובה להציג לציבור את קבוצת הפעילים הישראלים שמהווים חלק מרכזי במערכה המתנהלת כנגד הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל ולשליטתה ביהודה ושומרון. 

ההפגנות השבועיות המתקיימות מידי יום שישי בכפר נבי צאלח (הסמוך לישוב נווה-צוף שבבנימין) ובשלושה מוקדים נוספים, הינן חלק מאותה מערכה בינלאומית. הפגנות אלו הינם הפקה מושקעת של ישראלים, פלסטינים ופעילים זרים שיחד עם צלמי עיתונות קבועים, מספקים את חומר התעמולה השוטף עבור קמפיין ה-BDS והדה-לגיטימציה העולמי כנגד ישראל. חלק זה של המערכה גבה עשרות הרוגים ומאות פצועים משני צידי המתרס, לאורך חמש עשרה השנים האחרונות.

 

ברוכים הבאים ל-Pallywood, המפעל המרכזי לייצור חומרי תעמולה נגד ישראל נמצא בארבעת מוקדי ההפגנות שיפורטו בשורות הבאות. זהו ה- fake news הפלסטיני.

הפגנות המתחילות מידי שבוע כתהלוכות לא אלימות, הופכות באופן קבוע לזריקות אבנים, בקבוקי תבערה וצמיגים בוערים על כוחות צה"ל, ומוצגות ברחבי העולם כהפגנות לא אלימות למען זכויות אדם ובעד שלום.

אולם, אם מבוחנים את מה שבאמת קורה בהפגנות הללו, שמים לב שאחת מהסיסמאות עליה חוזרים המפגינים (הפלסטינים, הישראלים והאירופיים) עשרות או מאות פעמים בכל הפגנה היא: 

From the river to the sea, Palestine will be free""

כך, בפרהסיה, לאוזני כל העולם, צועקים המפגינים מידי שבוע כי מטרתם היא חיסול מדינת ישראל. מבחינתם "הכיבוש" לא החל ב-67' וגם לא ב-48', אלא הרבה לפני כן.

הכרוניקה של ההפגנות השבועיות

הפגנות יום השישי, מתנהלות בכרוניקה קבועה:

• התכנסות של הישראלים בת"א ונסיעה למוקדים הקבועים;

• התכנסות המפגינים הישראלים, פלסטינים וזרים מחוץ למסגד או בנקודה מרכזית בכפר בשעה קבועה;

• תדריך למשתתפים ע"י אחד מהפעילים הוותיקים לטובת המצטרפים החדשים (בחלק מהמקרים התדריך מועבר ע"י הישראלים);

• תהלוכה מנקודת הכינוס אל הכניסה לכפר / גדר הבטחון הכוללת קריאות לחיסול מדינת ישראל עד להגעה לנקודה קבועה של חיכוך עם חיילי צה"ל;

• יצירת פרובוקציות מול החיילים במטרה להכשילם לעיני המצלמות בתגובה שאינה מצטלמת טוב;

• ההפגנה הופכת לאלימה באמצעות זריקות אבנים ובקבוקי תבערה לעבר חיילי צה"ל;

• סיום ההפגנה בשעה קבועה;

• כינוס בכפר לטובת סיכום האירוע והתפזרות.

• הפצת תיעוד ההפגנה על-ידי צוותי התקשורת והצלמים הישראלים והפלסטינים המתלווים להפגנות באופן קבוע ברשתות החברתיות, אתרי חדשות, בלוגים ועוד תוך כדי ההפגנה ולאחריה.

 

מוקדי ההפגנות

בכל יום שישי בבוקר נאספים מספר אנרכיסטים ישראלים ברחוב לבונטין 15 בתל אביב וברחוב דוד חכמי 18 בתל אביב (בסמוך למכללת מנשר) משם הם יוצאים יחד ברכבים לארבעה מוקדים קבועים ברחבי יו"ש:

1. נבי צאלח

הכפר שוכן בסמוך ליישוב נוה צוף (חלמיש), ואין בקרבתו גדר הפרדה. העילה המוצהרת של ההפגנות בכפר היא שיפוץ שערכו תושבי נווה צוף למעיין הנמצא בין הישוב לכפר והפך למוקד תיירותי ואף הוכרז כאתר ארכיאולוגי, כאשר הפלסטינים טוענים להשתלטות על אדמות השייכות להם.  

תחילה מגיעים הפעילים הישראלים לביתו של באסם תמימי, מארגן ההפגנות בכפר. משם הם יוצאים לכיכר המרכזית של הכפר, שם מחכים להם עשרות מפגינים תושבי הכפר, מספר פעילים זרים מחו"ל וצוותי תקשורת פלסטינים וזרים. לאחר תדריך קצר למשתתפים מתחילה ההפגנה בצעידה ממרכז הכפר אל עבר נקודת הבידוק של צה"ל ביציאה מהכפר. בראש המפגינים הולכים בני משפחת תמימי (בהם עהד תמימי שנעצרה לאחרונה בגין תקיפת חיילי צה"ל עד לתום ההליכים ומשמשת כאחד מסמלי המאבק הפלסטיני) יחד עם האנרכיסטים הישראלים המשמשים עבורם הגנה אנושית מחיילי צה"ל.

יונתן פולק צועד בראש המפגינים בכפר נבי צאלח (צילום מסך, YouTube)

 

בריטואל קבוע, מתחילה ההפגנה בצעקות וקריאות בגנותם של ישראל, חיילי צה"ל ו"הכיבוש", עד ההגעה לנקודת החיכוך עם החיילים, שם מתפתח עימות מילולי כאשר החיילים מנסים לחסום את הגעת המפגינים לכביש הראשי העובר בכניסה לכפר. בעימות זה מנסים המפגינים לפתות את חיילי צה"ל לפעול נגדם באלימות כאשר העימות מצולם כל הזמן ע"י מספר צוותי צילום ממספר זוויות שונות. לאחר כמה עשרות דקות של עימות מילולי הופכת ההפגנה לאלימה כאשר בני נוער פלסטינים מהכפר זורקים אבנים על חיילי צה"ל, שבתגובה מנסים להדוף אותם אל תוך הכפר. 

כך, מידי שבוע מתחילה ההפגנה בשעה קבועה ומסתיימת בשעה קבועה. מידי פעם היא מסתיימת בפצועים משני הצדדים ולעיתים אף במותם של זורקי אבנים פלסטינים. בחלק מהפעמים מנסים המפגינים לרדת אל הכביש הראשי הסמוך לכפר כדי לחסום אותו.

לאורך שנים רבות ועד אוגוסט 2016 שימשה אנרכיסטית בשם נעמי לייט כרכזת ההפגנות בכפר מהצד הישראלי. כיום אין רכז ישראלי מוצהר מטעם 'אנרכיסטים נגד הגדר' להפגנות בנבי צאלח, אך אנרכיסטים ישראלים בכירים, בהם יונתן פולק והרצל שוברט ממשיכים להגיע להפגנות ולעימותים עם חיילי צה"ל. 

מתיעוד שאספנו מתוך ההפגנות במשך תקופה ארוכה, עולה כי הפעילים הישראלים המשתתפים בהפגנות הם חלק בלתי נפרד מארגון ההפגנות, משמשים עבור המתפרעים כמגנים אנושיים בפני חיילי צה"ל, ואף מנסים לסכל ולשבש את מאמציהם של חיילי צה"ל לפיזור ההפגנה ומעצר מתפרעים פלסטינים. לעיתים נעצרים האנרכיסטים הישראלים עצמם, ואז הם מטופלים ע"י עורכי דין ישראלים שנשכרו מראש לטובת הגנה עליהם.

בסיום ההפגנה חוזרים המפגינים והאנרכיסטים הישראלים לכפר, לסיכום הפעילות וארוחה משותפת.

באסם תמימי, האחראי על ההפגנה השבועית מהצד הפלסטיני, הינו פעיל פת"ח ותיק,  עובד בשכר של הרשות הפלסטינית, שהיה עצור מספר פעמים בכלא הישראלי בשל עבירות ביטחוניות. 

יש לציין כי עו"ד גבי לסקי, המייצגת כיום את עהד תמימי, משמשת כעורכת הדין של פעילי 'אנרכיסטים נגד הגדר' מזה שנים ארוכות, מטפלת בשחרורם ממעצר במהלך הפגנות יום השישי, והיא אף היתה עבורם "צינור" לקבלת תרומות במשך מספר שנים, מכיוון שאינם ארגון רשום. לטענת אחד מראשי האנרכיסטים, לאנרכיסטים היה חוב של כמיליון ש"ח לעורכת הדין גבי לסקי.

יונתן פולק מראשי האנרכיסטים מגלגל סלע כדי לחסום את הכניסה לכפר נבי צאלח בפני כוחות צה"ל במהלך אחת מהפגנות יום השישי (צילום: "עד כאן")

 

 

2. כפר קדום

הכפר שוכן בסמיכות ליישוב קדומים בשומרון, והוא הכפר עם ההפגנות בעלות האופי האלים ביותר. בכל יום שישי מתקיימות הפגנות המלוות בהתפרעויות של עשרות עד מאות מפגינים פלסטינים, הזורקים אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות צה"ל. לרוב מצטרפים אליהם מספר מצומצם של אנרכיסטים ישראלים ופעילים זרים מחו"ל, כמו גם צוותי צילום פלסטינים. 

במשך שנים ארוכות שימשה אלונה כהן-בנס כרכזת הכפר הישראלית מטעם אנרכיסטים נגד הגדר, ובחודשים האחרונים ההרשמה להפגנות יום השישי בכפר מרוכזת ע"י אמנון לוטן.

בדומה לנעשה בנבי צאלח, להפגנות ריטואל קבוע, המתחיל ונגמר בשעה מוגדרת. יצוין כי אין כל גדר הפרדה באזור הכפר השוכן בעומק השומרון.

מתפרעים פלסטינים משליכים אבנים על טרקטור של צה"ל המפנה צמיגים בוערים במהלך הפגנה בקדום 29.11.2017 (צילום מסך, YouTube)

 

3. נעלין 

האנרכיסטים הישראלים מגיעים לכפר נעלין על-פי רוב ברכבו של רכז הכפר הישראלי, קובי סניץ. 

לפעילים הישראלים מחכים עשרות מפגינים פלסטינים, כאשר אליהם מצטרפים פעילים זרים מחו"ל, כשהם מלווים בצוותי צילום פלסטינים וזרים. 

במקרים בהם מגיעים פעילים זרים חדשים להפגנה, נערך להם תדריך מקדים על ידי נציג האנרכיסטים המדריך אותם כיצד להתמודד עם חיילי צה"ל, עם הגז המדמיע הנזרק לעברם וכיצד להתנהג במקרה של מעצר.

ההפגנות בנעלין מתחילות בתהלוכה לעבר גדר ההפרדה הסמוכה לכפר בנתיב קבוע, כשבקבוצה המובילה את המפגינים צועד קובי סניץ יחד עם פעילים ישראלים נוספים המתלווים אליו. עם ההגעה לנקודת החיכוך מתחילים המפגינים בקריאות גנאי כנגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל לעיני המצלמות, שהופכות תוך זמן קצר לזריקות אבנים ובקבוקי תבערה, כשמנגד מנסים חיילי צה"ל להרחיק את המתפרעים מהגדר.

קובי סניץ אינו רק מפגין מן השורה, אלא תועד על ידינו כשהוא מדריך את זורקי האבנים כיצד להימנע מהיפגעות מכדורי הגומי שיורים חיילי צה"ל לעברם, ואף מספר איך ניסה להבעיר צמיג בסמוך לגדר ההפרדה. במקרה אחר ניתן לראות תיעוד בו הוא והרצל שוברט צועדים בראש ההפגנה יחד עם פלסטיני הכורז במגאפון לעבר חיילי צה"ל את המשפטים שהם אומרים לו להגיד (לאחר מכן הם נעצרים ע"י כח צה"ל). 

בזמן מבצע 'צוק איתן', שעות אחדות לאחר חטיפתו של הדר גולדין ז"ל, תועדו בהפגנה השבועית בניעלין שישה פעילי חמא"ס שהגיעו משכם להפגנה עם דגלים וסמלים של תנועת החמא"ס. 

בסיום ההפגנה מתכנסים האנרכיסטים הישראלים בראשותו של קובי סניץ בביתו של רכז הכפר הפלסטיני, בו הם אוכלים יחד ומסכמים את האירוע.  

אנרכיסט ישראלי (באדום), מפגינה מחו"ל ורעול פנים פלסטיני בהפגנה בניעלין (צילום: 'עד כאן')

 

4. בלעין 

בכל יום שישי בשעה 11 בבוקר נאספים מספר מצומצם של אנרכיסטים ישראלים בסמוך למכללת מנשר ברחוב דוד חכמי 18 בתל אביב, משם הם נוסעים לכפר בלעין. בהפגנות משתתפים 5-15 ישראלים, 5-25 אירופאים ועוד 30-50 מקומיים מידי שבוע. 

בהפגנה בבלעין משתתפים מספר גדול יחסית של פעילים זרים מחו"ל, יחד עם עשרות מתפרעים פלסטינים וקבוצת אנרכיסטים ישראלים, המתועדים על ידי צלמים וכלי תקשורת מקומיים וזרים. 

ההפגנות בבלעין פחות אלימות מאשר במוקדים האחרים, אך הן מתאפיינות בצעקות רבות לעבר החיילים הכוללות קללות והעלבה של החיילים. תושבי הכפר מגיעים להפגנות בצורה פרובוקטיבית כאשר לפעמים זה מתבטא במדי אסירים, לעיתים במדי היהודים במחנות ההשמדה, לעיתים במריחת צבע אדום על הבגדים, בנשיאת דגלי חמאס ועוד. בראש המפגינים צועד באופן קבוע אילן שליף, אנרכיסט ישראלי ותיק המשמש כרכז ההפגנות בכפר מהצד הישראלי. 

לאחר ההפגנה מגיעים הפעילים הישראלים לביתו של וג'יד, ראש הוועדה העממית של הכפר, שם הם עורכים ארוחה משותפת.  

אילן שליף רכז בלעין מטעם "אנרכיסטים" מעביר כסף מזומן לוג'יד בעת ארוחה משותפת בביתו של וג'יד בבלעין, מיד לאחר סיום ההפגנה השבועית (10.5.13)

יונתן פולק (בעיגול הימני) וקובי סניץ במהלך הפגנה בניעלין (צילום מסך, YouTube) 

 

ההפגנות כחומר תעמולה

ההפגנות הקבועות הללו, שמתרחשות מידי יום שישי כבר כ-14 שנים במספר מוקדים, אינן קורות בתגובה "ספונטאנית" לפעולה צבאית כזו או אחרת, אלא הן מאבק מתמשך על התודעה של מדינת ישראל והקהילייה הבינלאומית.

ההפגנות מתועדות בכל מוקד על ידי מספר צוותי צילום פלסטינים, ישראלים וזרים, והתיעוד מופץ באמצעי המדיה השונים וברשתות החברתיות לכל העולם.

כך למעשה, מיועדות ההפגנות לספק חומר תעמולה קבוע ומתחדש לקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל ברחבי העולם, ולקמפיין ה-BDS העולמי, כאשר חלק מהאנרכיסטים הישראלים הינם חברי קבוצת ה-BDS הישראלית באופן מוצהר ושאינו מוצהר. תיעוד ההפגנות המופצות בעולם מהווה תזכורת שבועית וחומר גלם המאפשר לשמור את "שיח הכיבוש" בזירה החדשותית באופן שוטף.

כך, במקרים חריגים של פציעת או הריגת מפגינים פלסטינים, מפורסמים דיווחים מהשטח בכותרות החדשות ברחבי אירופה והעולם באופן כמעט מיידי. תמונות מההפגנות הקבועות הללו ניתן לראות מעת לעת במסעות פרסום נגד ישראל כגון זו שהייתה בלונדון בשנת 2015, כאשר צילומים מההפגנות נתלו על אוטובוסים ובתחנות הרכבת התחתית.

מלבד מוקדי הפגנות אלו, נראה כי אין בכל רחבי יהודה ושמרון הפגנות שבועיות קבועות הנמשכות כבר כל כך הרבה שנים, ללא הפסקה, ודורשות מכוחות הביטחון כמות משאבים גדולה כל כך כדי למנוע מהן לפגוע בשגרת החיים באזור.

ישראלים הנוטלים חלק בהפגנות ואף שותפים מרכזיים בארגונן ובהצגתן לעיני העולם, משמשים גורם מרכזי להמשך קיומן של ההפגנות מידי שבוע.

הפגנה בנבי צאלח 8.4.2016, יונתן פולק צועד בראש, כאשר רעול פנים משמאלו.

קווים אידיאולוגים מנחים

"אנרכיסטים נגד הגדר היא קבוצה שהוקמה ב-2003 במטרה לפעול נגד הגדר והחומה שישראל בונה על אדמות פלסטיניות בגדה המערבית. מאז ועד היום פועלת הקבוצה בשיתוף פעולה הדוק עם פלסטינים, במאבק עממי נגד הגדר והחומה בגדה המערבית, נגד המצור וההתקפות על רצועת עזה, ונגד הכיבוש בכללות".

(מתוך אתר הארגון)

"אנרכיסטים נגד הגדר" הוא ארגון ישראלי המורכב מפעילים רדיקליים, אנטי-ציוניים ואנרכיסטים שאינם מכירים במסגרות ובסמכויות של הרשויות של מדינת ישראל, כולל בתי המשפט, המשטרה וצה"ל.  

רובם רואים את מדינת ישראל ככובשת גם בגבולות 48', ותומכים באופן מפורש בהתפרעויות נגד חיילי צה"ל, גם כאשר הן כוללות זריקות אבנים נגד חיילים. במספר הזדמנויות דיברו פעילי הארגון על תמיכתם ותמיכת הארגון בזריקות האבנים על חיילי צה"ל  וחלקם אף העידו על עצמם כי פעלו באלימות כלפי חיילי צה"ל. 

פעילי הארגון מדברים בגלוי על רצונם להפיל את השלטון היהודי ציוני במדינת ישראל ולייסד במקומה "מדינה פלסטינית דמוקרטית" על כל שטחה. 

לדברי אילן שליף, רכז הכפר בילעין מטעם הארגון, בשיחה עם אחד מפעילי 'עד כאן': 

"מדינה אחת לא יכולה להיות בלי תבוסה של הציונות, והציונות לא תובס אם לא יהיה מאבק ומהפכה בכל האזור"

למרות שהארגון פועל באופן קבוע כבר משנת 2004, הוא מעולם לא נרשם כעמותה או כחברה לתועלת הציבור כדין, זאת, כחלק מתפיסת העולם האנטי-ממסדית של פעילי הארגון.

פעילים בארגון רואים עצמם כחלק מרשת אנרכיסטים בינלאומית ששאיפתם היא למוטט את מוסדות המדינות בהן הם מתגוררים.

 בנוסף, פעילים מרכזיים ב'אנרכיסטים נגד הגדר' פעילים במקביל גם ברשת פעילים ישראלית ובינ"ל המקדמים פעילויות BDS כנגד גורמים שונים במדינת ישראל ואומנים מחו"ל המעוניינים להופיע בישראל.

קובי סניץ (מימין) בהפגנה בניעלין כשמאחוריו רעול פנים (צילום מסך, YouTube)

 

פציעות ואירועים מרכזיים בעקבות פעילות 'אנרכיסטים נגד הגדר'

א. אירועים מרכזיים וחיילים שנפצעו

במהלך ההתפרעויות בארבעת מוקדי החיכוך של הפגנות האנרכיסטים נפצעו שוטרים וחיילים רבים, בעיקר ע"י אבנים שהושלכו לעברם. מוערך כי החל משנת 2005, השנה בה החלו ההפגנות האלימות באופן סדיר, נפגעו כ-180 שוטרים וחיילים ע"י המתפרעים, חלקם באופן קשה.

להלן מספר דוגמאות לפגיעה בחיילי צה"ל: 

• 3.5.2005, בלעין: חייל צה"ל, רב"ט מיכאל שוורצמן, נפגע מאבן שיידו המפגינים לעברו ואיבד את ראייתו באחת מעיניו. 

• 3.6.2005, בלעין: חייל צה"ל נפצע באורח בינוני בהפגנה אלימה בה השתתפו גם חברי הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה ואחמד טיבי.

• 1.7.2005, בלעין: חייל נפצע ברגלו באורח בינוני מאבן שהושלכה לעברו במהלך הפרות סדר אלימות. 

• 17.11.2006, בלעין: חייל צה"ל ושוטר מג"ב נפצעו באורח בינוני ע"י אבנים וחפצים שיידו עליהם אנרכיסטים פעילי שמאל קיצוני ומפגינים פלשתינים. המפגינים הגדירו את האירוע "כנצחון הרוח של המפגינים בבילעין". 

• 19.6.2009, נעלין: חייל נפצע באורח בינוני בבטנו כתוצאה מיידוי אבנים . 

• 27.06.2011, בלעין: חייל צה"ל נפצע בפניו באורח קל כתוצאה מיידוי אבנים במהלך הפגנה אלימה בכפר . 

• 07.12.2012, כפר קדום: שלושה חיילי צה"ל ושוטר מג"ב נפצעו באורח קל מיידוי אבנים במהלך הפגנה אלימה, חייל אחד נפצע בראשו ושניים נפצעו ביד .

• 04.09.2015, נבי צאלח: קצין צה"ל נפצע באורח קל מפגיעת אבן בראשו ולוחם מג"ב נפצע קל מפגיעת אבן בכתפו, במהלך הפגנה אלימה שכללה הפרות סדר ויידויי אבנים.

• ינואר 2018, נבי צאלח: חייל צה"ל נפצע בעינו וראשו מפגיעת אבן במהלך הפגנה אלימה באחד מימי השישי בכפר.

 

השפעת האירועים על ישראל בתקשורת ובזירה הבינלאומית 

אתרי החדשות ברחבי העולם מסקרים בהרחבה ובאופן עקבי את ההפגנות בארבעת המוקדים. הסרטונים הערוכים המתעדים את ההפגנות מופצים ברשתות החברתיות, ב-YouTube ודומיהם ומשמשים כחומר גלם לסיקור שלילי של צה"ל (ו"הכיבוש" בכלל) בידי כתבים בארץ ובעולם. לפרסומים אלו נחשפים גם גורמי ממשל, בעיקר באירופה, בארה"ב ובאו"ם, ומהם נגזרות פעולות והחלטות הפוגעות בחופש האכיפה, בריבונותה ובתדמיתה של מדינת ישראל. 

להלן מספר מקרים מרכזיים הממחישים את הפגיעה במדינת ישראל בעקבות פרסומים אלו:

• ארודאן ומשפחת תמימי 

בעקבות האירועים המצולמים במהלך שנת 2012, בהם תועדה הילדה עהד תמימי מאיימת באגרופיה על חיילי צה"ל, היא הוזמנה לפגישה, יחד עם משפחתה, ע"י ראש ממשלת תורכיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שנחשף לתמונות אלה והתרשם מהן. ארדואן אירח את עהד ומשפחתה לארוחת בוקר ובטקס מיוחד העניק לה את 'מדליית האומץ'.

ארדואן עם תמימי ואמה, 30.12.2012 

 

• יחס האו"ם לישראל בעקבות מקרה תמימי

בעקבות מעצרה של עהד תמימי בדצמבר 2017 (לאחר שסטרה והיכתה קצין צה"ל), קראו חוקרים במחלקת זכויות האדם באו"ם לישראל לשחרר את עהד תמימי ולהפוך את משפטה לגלוי לתקשורת ולציבור, תוך אזהרה כי ישראל מפרה את זכויותיה של תמימי ע"פ החוק הבינ"ל.  גם ארגן 'אמנסטי' קרא לישראל לשחרר את תמימי מכיוון שמעצרה נוגד את 'האמנה לזכויות הילד'.  קריאה זו מצטרפת לקמפיין העולמי לשחרור תמימי, המתנהל בימים אלו ומופץ בתקשורת וברשתות החברתיות. 

 

 

• ראיון של יונתן פולק באלג'זירה 

בדצמבר 2014 העניק יונתן פולק ראיון ששודר ברשת התקשורת הערבית אלג'זירה,  בו הוא מספר על פעילותו כאנרכיסט ומאריך בתיאור מניעיו למאבק במדינת ישראל, בצה"ל ובגדר ההפרדה. הוא מספר גם על פעולותיו האלימות ועל היתקלויות ומעצרים עם חיילים ושוטרים, שאירעו לדבריו, 'אלפי פעמים'. הוא מוסיף ואומר שהוא גאה בפעולות אלה שמטרתן שחרור והגדרה עצמית של כל הפלסטינים' 'משני צדי הקו הירוק'. במהלך הריאיון נראה פולק מתעמת עם חיילי צה"ל, ומסרב להתפנות מהמקום בו הוא נערך, מקום שהוגדר כ'שטח צבאי סגור'.

יונתן פולק מתעמת עם חיילים במהלך הראיון לאלג'זירה (צילום מסך)

 

מעורבות בינלאומיות בהתפרעויות

בהפגנות יום השישי משולבים פעילים זרים, בעיקר אירופאים, השוהים בישראל או בשטחי הרש"פ במסגרת פעילות בארגוני סיוע בינלאומיים. פעילים אלו מגיעים בד"כ לתקופות של כמה חודשים וכחלק מפעילותם משתתפים בהפגנות הפלסטיניות, במטרה לתעד, לחצוץ בין הפלסטינים לכוחות הביטחון ולשמש עבורם כמגינים אנושיים.

אחד הארגונים שפעיליו משתתפים באורח קבוע בהפגנות הוא ארגון ISM שמספר פעילים שלו נפצעו בהפגנות לאורך השנים. הארגון גם מדווח באופן שוטף על ההפגנות באתר האינטרנט שלו ומפיץ תמונות מתוך הסרטונים הערוכים. 

צילום מסך, אתר ISM

גם פעילי ארגון הסיוע הנוצרי  EAPPI משתתפים לעיתים בהפגנות, המדווחות באתר הארגון.

הפגנה בנבי צאלח, מוביל משמאל: יונתן פולק. צילום מסך מתוך אתר EAPPI 

 

 

פעילים מרכזיים ב'אנרכיסטים נגד הגדר'

א. יונתן פולק

גר בתל אביב, כבן 36. בינואר 2011 נכנס לכלא לתקופה של 3 חודשים בעקבות הפגנה שהשתתף בה נגד מבצע עופרת יצוקה. שימש כרכז התקשורת של ועדת התיאום של המאבק העממי. פעיל לשעבר בארגון "אנונימוס". סרבן גיוס. מעצב גרפי במקצועו ב"הארץ דיגיטל".

תפקיד באנרכיסטים: ממקימי הארגון ופעיל בכיר. משתתף בהפגנות בנבי-צאלח בתדירות גבוהה. 

  

ב. קובי סניץ 

גר ביפו, כבן 47. ד"ר למתמטיקה במעבדת ריחות מכון וייצמן ברחובות ובאוניברסיטת בר אילן. למד בקנדה ובארצות הברית. 

תפקיד באנרכיסטים: רכז הפעילות בכפר נעלין. מראשי הארגון. בעבר ניהל את גיוס התרומות לארגון. ממונה על מחלקת החוץ של הארגון הכוללת גם פעילות אנטי ישראלית בקמפוסים זרים. מנהל את הקשר עם עורכי הדין של הארגון ומפגין בניעלין כל שבוע.

בנוסף סניץ פעיל בתנועת ה-BDS הישראלית, במסגרתה פעל בין היתר למניעת הגעתם לישראל של אומנים וזמרים מפורסמים מרחבי העולם.

 

ג. אמנון לוטן 

עובד בחברת גרטנר. 

תפקיד באנרכיסטים: רכז הפעילות בכפר קדום.

 

ד. אילן שליף 

נולד בקיבוץ נגבה וגורש ממנו בשנות ה-50 לאחר שלא השלים את שירותו הצבאי ולאחר שהצטרף ל"מצפן" - ארגון שמאל סוציאליסטי קיצוני. משנות ה-60 גר בת"א. 

אילן שליף (מימין, חובש מסכה) במהלך מצעד תמיכה בעזרא נאווי בכפר בלעין

 

משייך את עצמו לקהילה האנרכו-קומוניסטית בעולם ופעיל בארגון "אחדות" (ארגון ישראלי אנרכו-קומוניסטי). עובד כעורך חומר באנגלית בביטאון אנרכיסטי באינטרנט. 

תפקיד באנרכיסטים: רכז כפר בילעין. מסיע ברכבו את הישראלים המשתתפים בהפגנות, בהן הוא הולך על-י רוב בראש התהלוכה של המפגינים לעבר חיילי צה"ל.

 

ה. שי כרמלי-פולק 

גר בת"א. במאי, מפיק סרטים ועיתונאי במקצועו. אח למחצה של יונתן פולק. 

פעיל (יתכן לשעבר) בארגון ומפיק סרטי תדמית רבים התורמים לארגון. בין היתר ביים את הסרט "בילעין חביבתי" והפיק את הסרט "5 מצלמות שבורות". 

 

ו. טלי שפירו – ישראלית המתגוררת ברמאללה.

מפגינה בבילעין ובנבי-צאלח בתדירות גבוהה. מגייסת פעילים אירופאים ומקיימת תדריכים לפני ההפגנות. פעילה מרכזית בתנועת ה-BDS הישראלית: Boycott from within"".

 

קשרים בחו"ל ומקורות כספיים

א. המעמד המשפטי של הארגון

למרות שהארגון פועל באופן קבוע כבר כ-14 שנים, הוא מעולם לא נרשם כעמותה או כחברה לתועלת הציבור כדין, זאת, כחלק מתפיסת העולם האנרכיסטית של פעילי הארגון. בדיקה של רשימת החברות והעמותות ברשומות בישראל מראה כי הארגון פועל למעשה ללא כל ישות משפטית חוקית. לאור זאת, הוא פועל בניגוד לחוק לכאורה, כאשר הוא מגייס כספי תרומות ומקיים מערך פעילות קבוע ששיטת המימון שלא אינה חשופה לציבור ואינה מבוקרת על-ידי שלטונות המס.

הארגון פועל ללא משרד או מספר טלפון אליו ניתן לפנות.

אי-ההסדרה החוקית של מעמד הארגון וממילא הפעילות הכספית שאינה מדווחת לרשויות המס, מעלה את החשש כי פעילי הארגון מעורבים בעבירות מס והלבנת הון. כפי שיפורט להלן, במסגרת המחקר אותרו תרומות שהועברו לארגון לאורך השנים מארגונים מחו"ל, לכאורה בניגוד לחוק. פירוט התרומות שאותרו יפורט להלן. למידע נוסף על הארגון ראה נספח ב'.

ב. איסוף תרומות בצורה פומבית

דרך אתר הארגון ניתן לתרום באמצעות כרטיס אשראי לארגון. כפי שמצוין באתר, הכסף עובר אל ארגון Alliance for Global Justice האמריקני, המשמש כצינור להעברת הכספים לישראל. 

לאורך השנים פרסמו פעילי הארגון בקשות תרומה לפעילותם באתרים שונים,  כאשר סכום היעד לגיוס נע לאורך השנים בין 1,500 ל-2,500 דולר לחודש.  

בשנת 2012 הקים הארגון אתר למכירות יצירות אמנות במשותף עם ארגון "קואליציית נשים לשלום", כאשר 75% מההכנסות מועברות לשני הארגונים.  

 הארגונים קיימו גם תערוכות מכירות של יצירות האמנות, כאשר התשלום מועבר בכרטיסי אשראי דרך גוף בארה"ב, ככל הנראה ארגון Alliance for Global Justice האמריקני. בתערוכות אלו הוצעו למכירה פריטים בשווי של עד 7,000 ₪. 

בעבר, ניתן היה לתרום לארגון באמצעות שליחת צ'ק לפקודת עו"ד גבי לסקי ולפקודת שרה אסולין. 

 

ג. תרומות ל'אנרכיסטים נגד הגדר' מארגונים אחרים

למרות העובדה שארגון אנרכיסטים נגד הגדר הוא כלל אינו ארגון קייים מבחינה משפטית ולכאורה לא אמור להחזיק חשבון בנק, בשנים האחרונות הארגון קיבל תרומות בסך עשרות אלפי דולרים מגורמים שונים כמפורט להלן: 

Firedoll Foundation

ביוני 2007 העבירה קרן Firedoll Foundation האמריקנית, תרומה בסך 7,500$. התרומה התקבלה דרך ארגון Alliance For Global Justice מוושינגטון, המגייס כספים עבור האנרכיסטים. 

באוגוסט 2008 העבירה קרן Firedoll Foundation האמריקנית, תרומה בסך 9,000$. התרומה התקבלה דרך ארגון Alliance For Global Justice מוושינגטון, המגייס כספים עבור האנרכיסטים. 

בשנת 2011 העבירה קרן Firedoll Foundation האמריקנית, תרומה לארגון בסך 12,000$. התרומה התקבלה דרך ארגון Alliance For Global Justice מוושינגטון. 

בשנת 2012 התקבלה תרומה נוספת מקרן Firedoll Foundation האמריקנית בסכום לא ידוע, כפי שמופיע בביאורים לדוחות הכספיים של הקרן: 

 

Cultures of Resistance Network Foundation

תרומה נוספת לארגון שאותרה, היא תרומה שהועברה בשנת 2012 מארגון Cultures of Resistance Network Foundation האמריקני  דרך ארגון Alliance For Global Justice:  

ד. הערכת ההיקף הכספי של פעילות הארגון

עיקר הוצאות הארגון מוקצות למימון ההגנה המשפטית על הפעילים, בעת מעצרים ותביעות פליליות. בשנת 2007 פורסם כי הארגון נקלע לקשיים ויש לו חוב של 40,000$ לעו"ד גבי לסקי, שטיפלה בייצוג המשפטי של הפעילים.   

ביולי 2014, תועד ד"ר אילן שליף, אחד מראשי הארגון, כי בעבר היה לארגון חוב של כמיליון ש"ח לעורכי הדין, והם הצליחו לגייס תרומות ולהוריד את חובות הארגון לכ-200 אלף ש"ח. לדבריו הארגון מקבל מימון ממקורות בחו"ל, ועובד עם עורכי דין המעניקים הגנה משפטית לפעילים בתשלום חודשי קבוע (ריטיינר), עם תשלום נוסף על טיפול במקרים.  

 

האנרכיסטים, רשויות המדינה ואפשרויות הפעולה

הפגנות יום השישי הופכות לאלימות מידי שבוע, מזה כ-15 שנים. חיילי צה"ל וכוחות הביטחון משקיעים מאמצים ומשאבים רבים למנוע את הגעת המפגינים לכבישים הראשיים ולמנוע מהם לפגוע בשגרת החיים ובאזרחים העוברים באזור, כמו גם ברכוש. כדי להפסיק את האלימות השבועית כלפי חיילי צה"ל, ניתן לפעול במספר דרכים:

א. הרחקות מנהליות ממוקדי ההפגנות

הוצאת צווי הרחקה קבועים לאנרכיסטים הישראלים מאזורי ההפגנות בפרט, ומיהודה ושומרון בכלל, תצמצם בטווח המידי את היקף ההפגנות והאלימות, ובטווח הארוך אף תביא להערכתנו לדעיכתן, כמו שקרה במוקדי הפגנות אחרים בעשור האחרון, שדעכו והופסקו ללא פרטנר ישראלי.

הוצאת צווי הרחקה מיהודה ושומרון היא פרקטיקה המשמשת את השב"כ וכוחות הביטחון באופן יומיומי כנגד פעילי ימין הנחשדים באלימות או התססה, ויכולה באותה מידה לשמש כנגד אנרכיסטים שבינם לבין זכויות אדם אין מאומה, ושותפים בפועל באופן שבועי בהפגנות ההופכות להתפרעויות אלימות.

מלבד זאת, יש לפתוח בהליכים פליליים כנגד מארגני ההפגנות מהצד הישראלי, שכן חלקם בארגון ההפגנות האלימות, ולעיתים אף באלימות עצמה הינו ללא ספק עילה לענישה ככל אדם העובר על החוק.

 

ב. גירוש מהארץ של פעילים זרים ומניעת הגעתם

כאמור חלק ניכר מהמשתתפים בהתפרעויות הינם אזרחים זרים, בדגש על אזרחי אירופה. בידי רשויות המדינה האפשרות להרחיק מישראל את הפעילים מחו"ל השוהים בשטח תקופות של מספר חודשים בד"כ, ונוטלים חלק קבוע בהפגנות הללו, כדי למנוע מעצרים של זורקי אבנים ובכדי לייצר תיעוד של כוחות הביטחון תוקפים ארגוני זכויות אדם בינלאומיים. 

 

ג. פלילים

ע"פ החוק הישראלי האנרכיסטים מבצעים מספר עבירות לכאורה, אך מעולם לא הואשמו גינם:

• השתתפות באירועי תקיפה (כאן המקום לציין שאותם גורמים משתתפים באירועים בהם תוקפים חיילי צה"ל במשך שנים מידי שבוע באותם מקומות ובאותן צורות.  רוב רובם של התוקפים הפלסטינים התחלפו במשך השנים, אך האנרכיסטים הישראלים מתמידים בהשתתפותם בהפגנות, ואינם יכולים לטעון לחוסר ידיעה לגבי האלימות הרבה שיש בהפגנות, מה גם שאחדים מהם העידו על עצמם כי הם בעצמם תוקפים לעיתים את חיילי צה"ל).

• העלבת עובדי ציבור 

• השתתפות בהתפרעויות והפרת הסדר הציבורי

ד. נזיקין

• גרימת נזק לרכוש צבאי 

• גרימת נזק לתשתיות 

• גרימת נזק לרכוש אזרחי

 

ה. מיסוי

פתיחת חקירה כלכלית שתבחן את כמות הכספים שאסף הארגון במשך השנים ולא דווחו לרשויות המס בישראל ובחו"ל.

 

סיכום

למרות שורת העבירות שהאנרכיסטים עוברים לכאורה מדי שבוע וכלי האכיפה המצויים בידי הרשויות, הפגיעות התדירות בחיילים וברכוש, הנזק התדמיתי למדינת ישראל, ולמרות תלונות חוזרות ונשנות מארגון "עד כאן" וגורמים נוספים, לא בוצעו עד היום פעולות אכיפה ומניעה בסיסיות כנגד פעילי 'אנרכיסטים נגד הגדר', אשר מהווים גורם משמעותי בהפגנות האלימות שקיפחו את חייהם של פלסטינים והביאו לפציעתם של חיילים רבים ומאות פלסטינים.

נראה כי מערכת אכיפת החוק נרתעת מלעסוק באנרכיסטים אלו, בשל החשיפה התקשורתית שלהם ובשל תדמיתם כ"פעילי זכויות אדם". 

אחרי למעלה מ-14 שנים, פציעות כה רבות של חיילים, אובדן חיי אדם ונזק משמעותי בזירה הבינלאומית למדינת ישראל, הגיעה העת שרשויות המדינה יממשו את סמכותם וישימו סוף להתפרעויות האלימות.

בידינו תיעוד היכול לשמש כראיות בהליכים משפטיים כנגד אותם אנרכיסטים, אם מדינת ישראל תבחר לעשות כן.