עד כאן! צעירים למען ישראל. (ע"ר)
ת.ד 4002 אריאל, מיקוד 4070009
טלפון: 02-5828188
  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube

תחקיר עקבות - ארכיוני הכיבוש

בסוף אפריל 2018 חשף רה"מ בנימין נתניהו מבצע מזהיר של המוסד בלב טהרן, עיקרו של המבצע היה הברחת ארכיונים מסווגים של איראן לישראל, מתחת לאף של הממשל האיראני. ברור לכל כי חשיפת הארכיון גרמה נזק אדיר לממשל האיראני ושירתה את האויבים של מדינה זו, נראה כי למשטר האייתולות יידרש זמן רב לתקן את הנזק שנגרם בעקבות הפעולה.

 

כל ממשלות העולם במזרח ובמערב מתייחסות אל סודות המדינה שלהם, בדגש על ארכיונים צבאיים ומודיעיניים, כבבת עינם וברור כי חשיפת סודות מדינה בצורה לא מבוקרת תגרום נזק אדיר הן לגורמי הביטחון של המדינה(למשל מקורות וסייענים שפעלו עבורה, שיטות פעולה וכו'), הן למהלכים אסטרטגיים וכלכליים שהמדינה מנסה לקדם (גם במהלכים שאורכים מספר עשורים) והן לסוגיות הנוגעות לצנעת הפרט. נראה כי בשנים האחרונות מתקיים ניסיון אלגנטי אך אגרסיבי ביותר לחשוף ארכיונים מסווגים של מדינת ישראל בידי מדינות אירופאיות שלא ברור מה האינטרסים שלהם בחשיפת ארכיונים אלו ומי בתוך אותם ממשלים דוחף לפעילות זו. ניסיון כל כך אגרסיבי, שאף מייתר כל צורך במבצע חשאי להשגת סודותיה של ישראל וכל זאת באמצעים אזרחיים "על השולחן" ללא טיפת בושה או ביקורת מצד מי שאמור היה למנוע את זליגת הסודות.

בשנת 2013 שגרירויות שוויץ ונורבגיה בישראל העבירו כ-000,400 שקלים למספר פעילי שמאל רדיקלים מהארגונים: תעאיוש; בצלם; שוברים שתיקה; יש דין; זזים ועוד, בכדי שיקימו ארגון שמטרתו "מחקר על ארכיונים" בישראל ולאחר מכן "גישה לארכיונים". אותם פעילים אכן הקימו ארגון בשם 'ארכיוני הכיבוש' (לאחר מכן שינו את שמו לארגון 'עקבות'). מאז הקמתו פועל הארגון בדרכים מגוונות ומתוחכמות לחשיפת הארכיונים של צה"ל, השב"כ והמוסד וממשיך לקבל מימון ממדינות אלו בסכומים שעולים על ₪1,000,000. עובדי הארגון, אוגרים ומשכפלים מדי חודש אלפי מסמכים מארכיוני המדינה השונים (בשנת 2017 לבדה ביקשו אנשי 'עקבות' מארכיוני מערכת הביטחון לקבל לידיהם יותר מ- 2,000 תיקי ארכיון, ועוד תיקים רבים שיש לגביהם מגבלות חשיפה מלשכת הרמטכ"ל, הצנזורה הצבאית ועוד), מקיימים קשר הדוק עם גנז המדינה ואף גרמו לו לפעול בניגוד להנחיות הממונים עליו ביחס לחשיפת חומרים מסווגים, ופועלים דרך מועצת הארכיונים העליונה והכנסת בכדי לשנות את מדיניות החשיפה של ארכיונים מסווגים או לאפשר לאנשי 'עקבות' עצמם מעמד מיוחד שיאפשר להם לראות ולצלם חומר מסווג שלא ניתן לציבור הרחב.

 

 

גיא הירשפלד סורק מסמכים בארכיון הציוני

הפעילות האינטנסיבית של מנגנון זה לחשיפת מסמכים מסווגים מהארכיונים של מדינת ישראל, בדגש על ארכיונים של גופי המודיעין וצה"ל והמימון הנרחב שמקבל הארגון מ-2 ממשלות אירופיות מציף תופעה חמורה שבה ממשלות זרות מרשות לעצמם לפעול בתוך מדינת ישראל לשינוי מדיניות פנימית בניגוד לדעת הרוב, בניגוד להחלטות נבחרי הציבור ובניגוד להנחיות הדרג המשפטי, תופעה זו דורשת התייחסות מידיית של גורמי האכיפה והחוק בישראל כמו גם של החברה הישראלית כולה.

ארגון 'עקבות' מעסיק מס' עובדים בשכר: מנכ"ל, חוקר, עובדי דיגיטציה ומקטלגת. עובדי הדיגיטציה מגיעים על בסיס יומי, לארכיונים שונים של רשויות המדינה וסורקים באופן שיטתי מסמכים המענינים את 'עקבות' (עד לנובמבר 2015 ,בתום השנה הראשונה לפרויקט הסריקה , סרקו אנשי 'עקבות' 20,000 מסמכים מארכיונים שונים).

 

לאחר הסריקה, עוברת המקטלגת על החומרים ומאתרת חומר שיש בו עניין. כאשר נמצא חומר שהארגון מעוניין לפרסם, פעמים רבות החומר מופץ על ידי הוא עובר עיבוד על ידי חוקר הארגון ומופץ ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת ארגונים מקבילים ולא ישירות על ידי 'עקבות'.

 

מדיניות ארגון 'עקבות' היא להציג 'פשעים' שבוצעו לטענתם בידי ממשלות ישראל וההתיישבות היהודית לצורך כך הארגון מתמקד בפרסום מסמכים אשר מקדמים אג'נדה זו, ובכך מנסה ליצור מייצג של פעילות בלתי חוקית שבוצעה לכאורה בידי מדינת ישראל בנושאים הנוגעים להתיישבות היהודית בגולן, יו"ש ובסיני וליחס הרשויות לפלסטינים.

במסגרת תיעוד פעילות 'עקבות' על ידי תחקירני עד כאן, נחשף כי בכדי לקבל גישה לחומרים בארכיון הציוני המרכזי, מציג עובד 'עקבות', גיא הירשפלד, את מטרת מחקרו כעבודה סמינריונית/עבודת גמר למ"א, וכן חותם על התחייבות לנהוג בהתאם לתקנות השימוש באוספי הארכיון, ומתחייב כי יבקש רשות בכתב מהנהלת הארכיון לפני כל פרסום של חומר שהועתק מהארכיון, כולל פרסום באינטרנט. לפי בדיקות שערכנו אישורים כאלה לא התבקשו. על פי הידוע לנו קיבל הירשפלד חומרים המסווגים סודיים ביותר .

לחצו על התמונה

עקבות והקשר ההדוק עם גנז המדינה

ע"פ חוק הארכיונים, תשט״ו–1955 על הממשלה למנות את "גנז המדינה" הממונה על השמירה של הארכיונים של "מוסדות המדינה".

בשנת 2011 מונה לתפקיד הגנז ד"ר יעקב לזוביק, כהונתה של של לזוביק התאפיינה בעיקר בתהליך דיגיטציה של הארכיונים ובדילמות הנלוות למהלך זה, מצד אחד, ומן הצד השני בקשר רציף עם אנשי ארגון 'עקבות' ועם באי כוחם השונים ודחיפה להגדלת החשיפה של ארכיונים שונים לציבור כולל ארכיונים מסווגים.

במסגרת ייעול ארכיון המדינה הודיע הגנז גם על סגירת חדר העיון למבקרים (בשל חוסר בכוח אדם). בעקבות הודעה זו החלה תכתובת בין ארגון 'עקבות' לגנז המדינה. בתכתובת זו ציין מנכ"ל 'עקבות', ליאור יבנה, את תמיכתו של הארגון בהעלאת המסמכים לאינטרנט, אך התנגד נחרצות למניעת האפשרות לעיון פיזי.

בעקבות תכתובת זו, ופרסומים ביוזמת 'עקבות' התוקפים את הגנז  (בעיתון הארץ, ב'שיחה מקומית' ועוד), נערכה ב-21.3.2016 פגישה בין הגנז לאנשי 'עקבות' בפגישה אמר לזוביק כי "בחודשים הקרובים צפויים לעלות לאתר האינטרנט קטלוגים, שיכסו את רוב חומרי הארכיון, לרבות את אלה שטרם עברו בדיקה".

לדברי נעם הופשטטר, חוקר ב'עקבות', ד"ר לזוביק הודה שבעבר פורסמו באתר הארכיון מסמכים סרוקים בנושאי ביטחון ובנושאים דומים ללא אישור הצנזורה, ובדיעבד רואים בכך בארכיון עבירה על החוק שעובדי הארכיון עצמם ביצעו.

ב-4.9.2017, פנתה האגודה לזכויות האזרח בשם עמותת 'עקבות' לגנז המדינה, בדרישה לזרז את הליכי חשיפת החומר ולשנות את התנהלות ארכיון המדינה ונוהלי פרסום החומר שלו, עד כדי ביטול הנחייתו של עו"ד ניזרי לאשר את חשיפת החומרים אך ורק על ידי הגורמים המפקידים, תוך שהם מאיימים במרומז כי בכוונת האגודה לנקוט הליכים משפטיים נגד ארכיון המדינה.

ממכתב האגודה עולה כי 'עקבות' ביקשה לקבל לידיה מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון בשנת 2017, 1875 תיקי ארכיון של הממשל הצבאי בנגב מהשנים 1968-1948 ו-172 תיקי ארכיון של הממשל הצבאי ביפו מהשנים 1949-1948 וחומר נוסף שמצוי בתוך תקופת ההגבלה הכולל תיקים מלשכת הרמטכ"ל, הצנזורה הצבאית, המינהל האזרחי וגורמים אחרים במערכת הביטחון, אך סורבה.

כיום לזוביק מודה  כי ארגון  'עקבות' הוביל לשינוי מדיניותו , לדבריו: "בנושא של תקופות המגבלה על חומר ארכיוני, התעקשות "עקבות" על הפרשנות שלהם הביאה אותנו לבחינה מחודשת של ההבנה שלנו, וקיבלנו את שלהם. וזה יפה. צריך להרבות בדיאלוג בין האזרחים לפקידות".

ביולי 2017 הורה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז ניזרי, לגנז המדינה, לזוביק, שלא לפרסם יותר מסמכים ללא אישור הגורם שהפקיד אותם בארכיון, כפי המחוייב בחוק. הנחיה זו באה בעקבות הנחיה זהה שקיבל הגנז מהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה למעלה משנה קודם לכן, אך סירב לבצע אותה.

בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת באוקטובר 2017 בנושא "דליפת המידע מארכיון המדינה" בראשות חה"כ מקלב ובהשתתפות יעקב לזוביק, גדי אלגזי וחכי"ם שונים אמר גיא ליברמן תחקירן ידיעות אחרונות את הדברים הבאים:

"לפני כחודשיים התפרסמה כתבה ראשונה בנושא ארכיון המדינה, שחשפה שבארכיון שגלוי לכולנו ברשת גם ברגע זה יש מחדל חמור, לדעתנו. חומרים מכל הסוגים שלא אמורים להיראות נמצאים שם. אני מדבר על חומרים ביטחוניים, על מסמכים רפואיים שפוגעים בסודיות רפואית ברורה: תיקי אימוץ, חוסים בכל מיני מוסדות שאנחנו לא אמורים לדעת את השמות שלהם, תיקיה שלמה של אנשים שביקשו לעשות ברית מילה מאוחרת ועלו לארץ מברית המועצות, וכל הפרטים שלהם נמצאים שם. זה קצת מוזר כי בתור עיתונאי אני בעד חשיפה מוגברת, ופתאום אתה מגלה משהו שאתה אומר, זה לא צריך להיראות, הדברים האלה בעייתיים. ואז אתה מסתכל ורואה שאו שהם עלו לאתר בטעות או שעלו בהתרשלות. איך אני יודע שזאת התרשלות? כי בכותרת המסמך שם של מישהו מושחר, אבל שתי שורות למטה כתוב השם שלו. זאת התרשלות.

מועצת הארכיונים העליונה

ע"פ סעיף 3 לחוק הארכיונים על ממשלת ישראל להקים מועצת ארכיונים עליונה" המורכבת מנציגים מארכיונים שונים וממוסדות אקדמיים , בין תפקידה של המועצה לפקח על פעילות הגנזך ולדון בבעיות העולות באופן שוטף.

 במקביל  לפתיחת ארגון 'עקבות' הצטרף פרופ' גדי אלגזי ל'מועצת הארכיונים העליונה' והחל לפעול משם לקידום אג'נדה דומה ביותר לאג'נדה שהכתיב ארגון 'עקבות' וכל זאת בתיאום עם גנז המדינה .

אלגזי מוכר מאז שנות השמונים כפעיל שמאל רדיקלי, התעמת פעמים רבות עם כוחות הביטחון, נעצר מספר פעמים ואף ישב בכלא בגין סרבנות. אלגזי הוא ממייסדי ארגון "תעאיוש", ארגון "תרבוט" וחבר מזכירות מפלגת חד"ש.

 

 אלגזי מרבה לבטא דעות קיצוניות נגד מדינת ישראל ונגד הציונות , למשל דברים שנשא בעצרת בסחנין באוקטובר 2015: " גל עצום של דיכוי עובר על הגדה המערבית וכלא עזה, שוב מפצצים נשים וילדים, בתוך הקו הירוק נעצרים צעירים צעירות מבוגרים ותלמידי תיכון במה שנקרא "מעצרי מנע" גל של דיכוי וגזענות, גל שחור עובר כאן, הבית בוער ... האחראים יושבים בחדר ממוזג בירושלים בממשלה ומציתים אש. וכל אלה שנפגעים ונהרגים הם קורבנות הכיבוש, קורבנות הציונות הם הקורבנות של ההתנחלות. האחראי הראשי יושב בירושלים הוא לא הצליח לסחוף את המזרח התיכון למלחמה מסוכנת והוא מנסה להצית אש בבית. הבית הזה לא שלך נתניהו... אתה המאניק של המתנחלים  ואתה התחלת להצית אש באל אקצה"

'עקבות' והקשר לארגונים פוליטיים קיצוניים

מייסדי ארגון "ארכיוני הכיבוש- עקבות", חברי ההנהלה ועובדי הארגון הינם למעשה פעילים ועובדים מרכזיים בארגונים רדיקליים מוכרים, הפועלים מזה שנים,  באופן ברור לטובת האינטרס הפלסטיני ולפגיעה בתדמיתה הבינ"ל של מדינת ישראל וחלקם אף מקדמים פעילות משפטית כנגד ישראל בעולם.

 כך, נוצר מצב בו למעשה ארגון "עקבות" הינו "ארגון בת" של הארגונים: 'תעאיוש', 'יש דין', 'בצלם', 'הוועד הציבורי נגד עינויים', 'שוברים שתיקה', 'הקרן למגני זכויות אדם', 'רופאים לזכויות אדם' ועוד, כאשר כל ארגון שולח נציג מטעמו לצורך הקמת "ארגון הבת" שתכליתו חשיפת ארכיונים מסווגים של מדינת ישראל, מה שככל הנראה ישרת אג'נדה של ניגוח ישראל בזירה הבינלאומית.

בתרשים להלן ניתן לראות את הפילוח לארגוני "אם" של חברי 'עקבות':

חברי עמותה:

ממייסדי העמותה.

2014-2010: דובר  'הצלב האדום' בישראל

(International Committee of the Red Cross)

2014–היום: מנכ"ל 'רופאים לזכויות אדם - ישראל'

יו"ר - רן גולדשטיין

ממייסדי העמותה.

ממקימי ארגון 'יש דין' והיועץ המשפטי שלה. משמש גם כיועץ המשפטי של 'שוברים שתיקה' ושל 'הקרן למגיני זכויות אדם'

חבר במועצה הציבורית של 'הטלוויזיה החברתית', יחד עם נועם חומסקי, נעמי חזן (לשעבר נשיאת הקרן החדשה לישראל) ועוד.

ב-2015 העיד לטובת הרשות הפלסטינית בתביעה של נפגעי טרור במשפט שהתנהל בארצות הברית. ייצג את הטוענים לבעלות על הקרקע בעמונה, את המרגל הסובייטי מרקוס קלינגברג וקבוצות סרבנים בצה"ל ('אומץ לסרב', 'יש גבול' ועוד). כמו כן ייצג משפחות של פעילי ISM ושל הצלם הבריטי ג'יימס מילר שנהרגו במהלך הלחימה ברצועת עזה, כמו עוד עשרות רבות של תיקים שבהם הוא מייצג פלסטינים בעלי רקע ביטחוני.

עו"ד מיכאל ספרד

עו"ד רוני פלי

ממייסדי העמותה.

עובדת ב'יחידה לזכויות האדם בשטחים הכבושים' ב'אגודה לזכויות האזרח'. עבדה בעבר במחלקת המידע של המוקד להגנת הפרט, במחלקת המחקר של ארגון 'יש דין' ובמשרדו עו"ד מיכאל ספרד.

מוקי (משה) דגן

מייסד שותף וחבר הנהלה לשעבר בארגון 'יש דין', חבר הנהלה ב'קרן למגיני זכויות אדם'.

הדס זיו

עו"ד אפרת ברגמן-ספיר

חברת וועדת ביקורת

עובדת כמנהלת המחלקה המשפטית ב'וועד הציבורי נגד עינויים בישראל'

מאז ספטמבר 2014. קודם לכן עבדה כיועצת משפטית במשלחת

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ((ICRC בישראל.

התמחתה בעריכת דין באגודה לזכויות האזרח.

זיו שטהל

ממייסדות העמותה.

מנהלת מחלקת המחקר בארגון 'יש דין', משמשת גם כיושבת ראש ארגון 'זזים', ארגון פוליטי רדיקלי שבין השאר הוביל קמפיין לשחרור מחבלת בת 12  לאחר שנעצרה בסמוך ליישוב כרמי צור כשברשותה סכין בה התכוונה לבצע פיגוע.

עובדי 'עקבות':

ליאור יבנה

מנכ"ל ארגון עקבות מאז 2014

בשנים 2003-2001 עבד כמנהל התקשורת בארגון 'בצלם'

בין 2004 ל- 2013 עבד כמנהל  מחלקת המחקר של ארגון 'יש דין'

גיא הירשפלד

אחראי דיגיטציה ב"עקבות". במסגרת תפקידו אחראי הירשפלד על סריקת החומרים בארכיונים הממשלתיים  השונים, והוא שוהה באופן יומיומי בארכיונים השונים וסורק מסמכים בעבור הארגון.

במקביל הירשפלד הוא רכז אזור בקעת הירדן ב'תעאיוש'. מרבה להתעמת עם חיילים ומתיישבים ולתעד עימותים כאלה. במסגרת זו נעצר כמה פעמים על ידי המשטרה והתנהלו נגדו כמה הליכים משפטיים, וכן בנוגע למכירת סמים .

בחודש מרץ שנת 2018 נעצר יחד עם אריק אשרמן בגין תקיפת אב שכול בסמוך למבואות יריחו בבקעת הירדן

מימון ובעלי אינטרסים

מאז הקמתה, ובמשך שלוש שנות פעילותה הראשונות, מעל 95% מהמימון של ארגון 'עקבות' מגיע שתי ממשלות זרות, שוויץ ונורווגיה.

לאור הפעילות האינטנסיבית של 'עקבות' אשר פורטה לעיל לחשיפת מסמכים מסווגים מהארכיונים  של מדינת ישראל, בדגש על ארכיונים של גופי המודיעין וצה"ל מצד אחד ומצד שני המימון הנרחב שמקבל הארגון מ-2 ממשלות אירופיות שהאינטרסים שלהם עלומים, ספציפית למטרה זו: "גישה לארכיונים" (כמופיע בדוחות הכספיים), נוצר מצב אבסורדי  בו מדינות זרות מפעילות אזרחים ישראלים לחשיפת סודותיה של המדינה כאשר גופי המדינה הרשמיים והחוק בישראל אוסר זאת, תוך הדחת פקיד בכיר לבצע 'מחטף' נגד החוק  ללא כל נתינת אפשרות לציבור הישראלי או לנציגי הציבור הנבחרים לקבל החלטה מושכלת בעניין.

לחצו על התמונה לצפייה במסמך המלא

בתאריך 24/7/17 הגשנו דרישה לגנז המדינה, יעקב לזוביק לחשוף את ההתנהלות החשודה מול ארגון 'עקבות' ולפעול בהתאם לדין בדבר חשיפת חומר ארכיוני בהתאם לדין:

לאחר מכן בתאריך 14/17/18, פנינו לשגריר שוויץ בישראל, ג'ון דניאל רוך והתרענו בפניו על שיתוף הפעולה השערורייתי עם ארגון 'עקבות'.

בסוף שנת 2018 התחלנו עצומה שבה קראנו לראש הממשלה לפעול מיידית מול המצב האבסורדי הזה שפוגע בביטחון המדינה

בסוף שנת 2018 התחלנו עצומה שבה קראנו לראש הממשלה לפעול מיידית מול המצב האבסורדי הזה שפוגע בביטחון המדינה. העצומה הגיעה לראש הממשלה ובעקבותיה שוחח עם השגריר השוויצרי ודרש ממנו להפסיק את המימון לארגון עקבות. 

מעט מהכתבות בנושא (לחצו על הכתבה שברצונכם לצפות):

כל המידע, התצלומים ומסמכי המקור בתחקיר המלא

  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • הורדה (1)