השקרים של שוברים שתיקה במבצע צוק איתן

תשעה חודשים לאחר סיום מבצע 'צוק איתן' ברצועת עזה, במאי 2015, יצא ארגון 'שוברים שתיקה' בקמפיין בין לאומי כנגד פעילות צה"ל ומדינת ישראל בעזה.

הקמפיין התבסס על חוברת עדויות ובו 111 עדויות של חיילים שלדברי הארגון נלחמו במבצע. מרבית העדויות היו "עדויות אווירה" המתארות לחימה ללא ההקשר שלה, ומיעוטן עדויות על אירועים ספציפיים שהיו עדויות כפולות ומשולשות על אותם אירועים, מבלי לציין זאת, כך שהקורא אינו מבין שמדובר באירוע אחד, אלא מודרך לחשוב שמדובר בתופעה.

בנוסף לחוברת ולעדויות מצולמות עם פנים מטושטשות שפורסמו במספר שפות, נערכו אירועים פומביים, ראיונות לכלי תקשורת מהגדולים בעולם ובישראל, פורסמו מאמרי דעה במדינות שונות והמסרים הופצו בצורה נרחבת ברשתות החברתיות.

שמם הטוב של לוחמי צה"ל נפגע ומדינת ישראל נכנסה למגננה בשל הטענות שהוטחו בה בקמפיין.

המשטרה הצבאית החלה לחקור עשרות חיילים מיחידות שונות על אירועים שהוזכרו בחוברת והיה בהם חשד למעשים אסורים. החיילים נחשדו במעשים שיש בהם פשעי מלחמה ממש, ודינם שנים ארוכות בכלא. קצינים ומפקדים רבים עזבו את צה"ל או לא שקידומם התעכב.

במוקד החקירות עמדו אירוע שבו נהרג פלסטיני על ידי כח של הנח"ל בבית חאנון, ואירועים נוספים עליהם העידו שני חיילי שריון מחטיבה 7 ששירתו יחד ונתנו עדויות מתואמות לשוברים שתיקה. העדויות כללו סיפורים על ירי סדרתי בחפים מפשע, ירי על מבנים אזרחיים ללא הצדקה, דריסת מכוניות אזרחיות לשם הכיף וביזה.

התמיכה הכספית של מדינות זרות בארגון 'שוברים שתיקה' גדלה בצורה משמעותית בעקבות פרסום החוברת והקמפיין שניהל הארגון, במטרה לגרום לישראל לסגת מיהודה ושומרון ולנתק מגע מהנעשה ברצועת עזה

הפרקליטות הצבאית פנתה ל'שוברים שתיקה' בבקשה לקבל את העדויות המלאות כדי למצות את החקירות, אך 'שוברים שתיקה' התנגדו לכך נחרצות. בפרקליטות פנו לבית המשפט בניסיון להוציא צו להמצאת החומרים ואחרי יותר משנה של התדיינות משפטית, הגיעו הצדדים להסדר פשרה במסגרתו קיבלה לידיה הפרקליטות במרץ 2017 את החומרים כשהם מצונזרים. בכך פגעו 'שוברים שתיקה' ביכולת של גורמי החקירה למצות את הליך בירור העובדות בצורה מהירה ויעילה, והפגיעה בחיילים התעצמה.

אחרי ששככה הסערה העולמית, ולאחר חקירות של עשרות הלוחמים ומיצוי ההליכים, הגיעו המשטרה הצבאית והפרקליטות הצבאית למסקנה שיש לסגור את כל התיקים שנפתחו ללא העמדה לדין של אף חייל.

באופן לא מפתיע כלל, התברר כי העדויות הקשות שתיארו מעשים של חיילים ספציפיים פשוט לא אמינות, ולא תיארו את מה שבאמת התרחש בלחימה. חלק מהעדויות היו המצאה, וחלקן היו תחושות ורגשות סובייקטיביות של עדים ל'שוברים שתיקה' שלא התרחשו במציאות.

החקירות נסגרו בקול דממה דקה, ללא שום פרסום מצד צה"ל, שלא טרח לנקות בפומבי את חייליו מהאשמות שהוטחו בהם. חומרי החקירה לא פורסמו, וחלק מהחיילים אפילו לא קיבלו הודעה על סגירת התיק נגדם.

במטרה להגן על חיילי צה"ל ולחזק את חוסנה של מדינת ישראל החלטנו לחקור לעומק מה באמת קרה באירועים עליהם פרסמו 'שוברים שתיקה' את העדויות. תשאלנו את הנוכחים באירועים, איתרנו חומרי וידאו מהאירועים, וקראנו את הפרוטוקולים של החקירות במשטרה.

עדות אחר עדות הופרכה, על ידי אותם עדים שהעידו לשוברים שתיקה ובעזרת ראיות ישירות. אירועים שתוארו בחוברת של 'שוברים שתיקה' כחסרי הצדקה מבצעית, כפשעי מלחמה של ממש, התגלו כפעולות לחימה שגרתיות ומוצדקות מבחינה מבצעית, שנעשו על פי הנהלים של צה"ל והפקודות שקיבלו החיילים.

אירועים שקרו תוך כדי לחימה נתלשו מההקשר שלהם על ידי שוברים שתיקה. עדויות נערכו ונחתכו בצורה מגמתית, אפילו העדים של 'שוברים שתיקה' הודו בזה.

הפלסטיני שתואר בעדויות כמי שהוצא להורג או אפילו נקבר חי על ידי חיילי הנח"ל ללא סיבה, התברר כמי שנפצע לאחר שהמשיך להתקרב לכח למרות שביצעו לעברו נוהל מעצר חשוד כדין לאחר שהתקבלה התרעה. החיילים סיכנו את חייהם כדי להעניק לו טיפול רפואי ובסופו של דבר רופא מכח הנח"ל קבע את מותו.

תיאור של ירי פגזים לעבר בתים אזרחיים ללא סיבה התברר כחלק ממתקפה יזומה על מחנה חמאס גדול, וסיפורים על דריסת רכבים פלסטינים לשם ההנאה ע"י הטנקים, התבררו כדריסה של גרוטאות רכב מחוסר ברירה, כדי להימנע מלעלות על מטעני חבלה שסיכנו את הטנקים.

באופן כללי, התעלמו ב'שוברים שתיקה' מהצגת ההקשר של המלחמה; מדינת ישראל הייתה נתונה תחת מתקפה של עשרות ומאות טילים ביום על העורף האזרחי, וחיילי צה"ל נכנסו לתוך רצועת עזה במטרה להסיר את האיום מעל מדינת ישראל, שגבה עשרות הרוגים ומאות פצועים.

ללא שום הצדקה הוצגו חיילי צה"ל ומדינת ישראל כרוצחים של חפים מפשע. המחקר הזה מהווה בסיס לעובדות בתקווה שמדינת ישראל וצה"ל ילחמו על שמם הטוב ועל האמת ולא יתנו יד לפגיעה תודעתי בזירה הבינלאומית.