|
למרות הרגישות הרבה והמאבק הסמוי בנושא רישום המקרקעין באיו"ש, אופן הטיפול של המנהל האזרח הוא רשלני ולקוי. קודם כל, אין קיטלוג ממוחשב של הרישומים. הרישום נכתב בכתב יד ובצורה פיזית בלבד. למעשה הוא בסכנת השמדה כל הזמן: בשוגג – בלייה והרטבה ובמזיד – שריפה מכוונת וגניבת מסמכים. אם ייפגע הרישום לא תישאר כל אסמכתה המתעדת את עסקאות המקרקעין. יותר מזה, לקמ"ט (קצין מטה) מקרקעין במנהל אין בכלל כלים מחשוביים. אין בקרה על העבודה, על היקף התיקים ועל זמן הטיפול בכל תיק ולא קיים בכלל פיקוח בלשכות הפלסטיניות אחרי אופן הטיפול הפלסטיני ברישום הקרקעות, ומעקב הנועד למנוע זיוף, הדלפות וכל פעולה אחרת העשויה לפגוע בהליך הרישום ושמירת המידע על העסקאות באופן בטוח. ממצאים חמורים אלו, עלו גם בדו"ח מבקר המדינה שבדק את התנהלות המנהל האזרחי, לאחר שמסרנו לידיו את המידע שגילינו. |
|
מסירת תיקים ובהם מידע רגיש על עסקאות ורישום קרקעות, עוברים מהמנהל האזרחי לצד הפלסטיני (המת"ק) דרך חור בקיר, כיוון שלעובדים הישראלים אין גישה אל המתחם הפלסטיני. באופן זה, אין שום אפשרות לפיקוח על ההתנהלות הפלסטינית עם המידע שבידיהם. גם ארכיון התיקים שטופלו נמצא בקרוואן שעלול להישרף ואיתו כל תיקי המסמכים של רישום המקרקעין, שאין להם גיבוי דיגיטלי בשום מקום. האמון הרב שנותנת המערכת בעובדים הפלסטינים, שחיים תחת מרותה של הרשות הפלסטינית, בעוד הם עובדים עבור השלטון הישראלי בסוגיה כל-כך רגישה מבחינה לאומית, מדינית, ביטחונית והתיישבותית, הינו דבר בלתי נתפס, בהתחשב בבקרה המינימלית שמבצעים העובדים הישראלים על הטיפול הפלסטיני בעסקאות ובניהול המקרקעין. |
